ביום ראשון האחרון מלאו 20 שנה ללכידתו של הצורר העיראק סדאם חוסיין ימ"ש בידי האמריקאים, מפרסם הגאון רבי משה סחייק שליט"א, את מה שכתב מפיו של מרן הגרא"יל שטיינמן זצ"ל, באותו יום, והובאו הדברים בספר 'ביטחון ואמונה' שחיבר הרב סחייק, ומבוסס כל כולו על שיחותיו הנפלאות של מרן הגראי"ל זצ"ל. תודתנו לרב סחייק שנהג בנו טובת עין והראנו נפלאות מספרו, כה יתן ה' וכה יוסיף לו עוד רבות בשנים להרבות עוד ועוד בהפצת המעיינות של מרן הגראי"ל זיע"א, ולהרבות גבולו בתלמידים.:
סאדאם חוסיין ימ"ש שהיה רודן בעירק שנים רבות ורצח מאות אלפי אנשים, והטיל את אימתו על הסובב ועל תושבי ארץ ישראל כפי שתואר למעלה, כשנפלה ארצו ביד האמריקאים נמלט וחיפשוהו זמן רב, ולבסוף מצאוהו מסתתר בחורבה ומראהו מוזנח מאד ונראה כמו בהמה שפלה ביותר, עד שאפילו הערבים שתלו גאוותם בו התביישו ביותר מהצורה המבוזה שנראה.
ביום נפילת הרשע הזה כ׳ כסליו התשס״ד בתחילת שיעור חומש, עורר ראש הישיבה והזכיר את מפלת סנחריב הרשע ואמר: רואים מלך אדיר כסנחריב איך היתה מפלתו [ממאה שמונים וחמש אלף ראשי גייסות, דהיינו צבא של מליונים, נשארו מצבאו מתי מספר – נער יספרם, ואיך היה ללעג ולקלס כמובא בסנהדרין [צ"ה ע"ב] על הפסוק [ישעיה ז- כ] "ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה"].
ואמר שצריך ללמוד את המוסר מזה: שהקב״ה הוא עושה את המלחמה, "ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון", ושיש לראות שהגויים שמבקשים לעשות רע, אע״פ שבתחילה יצליחו, אח״כ רע ומר יהיה גורלם… הנה היום תפסו את הרשע מעירק, כל כך הרבה אנשים הוא הרג, כל כך הרבה אנשים הוא הרס בלי רחמנות, נורא ואיום, והיום הוא מצפה למוות.
שאלו: הרי אלו רשעים, מה לנו ללמוד מהם מוסר?
ענה: כל אחד ילמד – שאם אחד עושה דבר [רע], הוא נענש!!!, כל כך הרבה שנים שלושים שנה הוא ממש הרג מליוני אנשים, כל אחד שהעיז לומר משהו נגדו, סנחריב היה כמו חיה רעה וגם סופו שלו היה כך, שלבסוף תפסו אותו כמו חיה, צילמו אותו והראו לכל העולם [איך המושל ה"אדיר"] נראה כמו חיה מוזנחת.
הערבים אומרים חבל שהוא לא התאבד, ציפו שיתאבד שאצלם זה נקרא כבוד, לא רצו שתהיה בושה כזאת, אבל הוא לא רצה להתאבד, הוא רצה לחיות, לא רוצה להתאבד.
שאלו: האם שמחה היא בשבילנו?
ענה: ״באבוד רשעים רינה״… ולמרות שלא חסר להקב״ה ״מקלות״ [שהרי סה"כ היה מקל של הקב"ה], בכל זאת – זה טוב שרואים שאחד שחושב שהוא: ״הו״, ״הו״, "הו"… בעל כזו גאוה – מושפל כך לעפר.
הדבר מלמד מוסר: אחד חושב "אני״, ״אני", ״אני״ – עכשיו הסוף שלו. ואכן, כן היתה סכנה לעם ישראל, הוא שלח את הסקאדים שלו, והקב״ה הצילנו מידם [הערה: בענין זה היה בשיעור יותר ממה שכתוב כאן, והובא מה שהספיקו לכתוב].