הרב אברהם פוקס
אריה לייב היה נער בן עניים מליטא ששאף ללמוד בישיבה גרודנא הנודעת. בהגיע היום נתנו הוריו בידו מעט לחם ומים ואמרו לו: ילדינו היקר תצליח בדרכך ויהי רצון שתתקבל לישיבה ותעשה בה חיל ותגדל בתורה ומן השמים יסייעו בידך. כסף – הוסיפו הוריו ואמרו לו – אין לנו לתת לך, אך הישיבה נמצאת במרחק הליכה של שבוע ימים בלבד, הזהר בדרכך מן הסכנות האורבות בדרכים, וכך ליווהו לעבר היציאה מן העיירה כשפיהם מלא בברכות חמות.
ואכן כך עשה, אוכל השיג מפה ושם, בלילה היה לן בבתי כנסיות או סתם על אם הדרך, והדרך היתה קשה ומסוכנת יותר ממה שחשב בתחילה ולכן היא לקחה זמן רב יותר, סוף סוף הגיע הבחור לישיבה כאשר הוא כמובן עייף ומורעב אך דפי הגמרא היו מסודרים במוחו להפליא, השעה היתה שעת ערב ובחורי השיבה כיוונוהו לביתו של ראש הישיבה הגאון ר' שמעון שקאפ.
הוא הקיש בדלת שחיש קל נפתחה ובפתח עומד ראש הישיבה, הוא קבלו בחביבות והכניסו לביתו, וכששמע שהבחור רוצה להתקבל לישיבה אמר לו אם כן רוצה אני לשאול אותך שתי שאלות, שאלה ראשונה אמר לו ראש הישיבה, מתי אכלת לאחרונה ארוחת ערב חמה? הבחור נדהם מהשאלה, לאחר שהתעשת ענה שכבר עברו ימים מספר שלא אכל, קם הגאון ר' שמעון שקאפ מכסאו ואמר לבחור, אינני מומחה בבישול אך כעת הרבנית איננה בבית ותיאלץ להסתפק במה שאני יודע לבשל, וכך ניגש גדול הדור שהגיע לגיל שבעים שנה למטבח והכין ארוחת ערב והגישה לפני הבחור, וכשסיימה, דאג למלאותה את צלחתו בשנית.
אחר כך פנה אליו גדול הדור ואמר לו וכעת לשאלה השניה, הו, חשב לעצמו הבחור, כעת מתחיל המבחן האמיתי אליו התכוננתי רבות, לתדהמתו הוא שומע את קולו של ראש הישיבה שואל אותו, מתי ישנת לאחרונה במיטה?…
הבחור השיב לו שאינו זוכר במדויק, ורבי שמעון שקאפ פנה לחדרו סידר שם מיטה עם כרית ויצא ממנו כעבור כמה רגעים כשהוא מזמין את הבחור להיכנס לחדר השינה ומפציר בו שילך לנוח מקשיי הדרך שהיה בה בימים האחרונים, הבחור הבין שאינו יכול לסרב וגם לא התנגד לשינה הגונה, נכנס למיטה שאחר כך התברר לו שהיתה זו מיטתו של ראש הישיבה בעצמו, ורבי שמעון שקאפ מיישר את הכרית ומיטיב את השמיכה והבחור בעייפותו הרבה נרדם עד הבוקר.
למחרת כאשר פגש ראש הישיבה את הבחור, אמר לו, עברת בהצלחה את המבחן, התקבלת לישיבה!!
סיים אותו בחור את הסיפור: "שנים רבות עברו עלי מאז, ובהם צרות רבות והשואה האיומה שבה נספתה כל משפחתי ושאר ניסיונות קשים, ומה ששמר על יהדותי בתוך כל הקשיים היו אלו שתי השאלות של מבחן הקבלה לישיבת גרודנא…".