"וכתבתם על מזוזות ביתך" (ו' ט')
אחד מסופרי הסת"ם המובחרים, סיפר לנו משהו מדהים שיש בו כדי להוכיח לכל מי שרוצה לראות, שיש מנהיג לבירה, ויש אדון לכל מה שנעשה תחת השמש. וזו הרי המטרה בקביעת המזוזה: 'להיות זכרון לאדם באמונת השם בכל עת בואו לביתו וצאתו', כפי שכותב רבינו 'החינוך'.
סופר הסת"ם הוותיק שמע את הסיפור מפי ד"ר אורלין, שכיהן בעבר כמנהל בנק הדם של בתי החולים 'מעייני הישועה' בבני ברק ו'השרון' בפתח תקוה.
הוא ורעייתו נסעו לביקור בקליפורניה, והחליטו להביא מתנה לשלושה מחבריהם המתגוררים שם, רופאים יהודים בכירים. איזו מתנה מביא יהודי לחברו? – תשמישי קדושה.
הפעם בחר ד"ר אורלין במזוזות מהודרות. הוא ניגש אל מיודענו סופר הסת"ם, וביקש את המזוזות המהודרות ביותר. גם מחיר של שבעים דולר למזוזה לא הרתיע אותו. הוא שלשל את מלוא המחיר הנדרש, הניח את המזוזות במזוודתו במטרה להביאן כשי לעמיתיו בקליפורניה.
בבואו לארה"ב, לפני שהחל בעסקיו ובסידור ענייניו הפרטיים, ניגש אל הרופאים, ולאחר דרישת שלומם הגיש להם את השי, מזוזה מהודרת שהיתה מונחת בנרתיק מפואר ביותר.
שלושת הרופאים הגיבו כל אחד בצורה אחרת.
האחד, התייחס למזוזה בזלזול רב, רח"ל, והחזיר לד"ר אורלין את המתנה, "איני מעונין במתנות כאלה", אמר בבוז. השני, אמנם לא הראה יחס כה מחפיר, אך סירב לקבוע את המזוזה בפתח ביתו. הרופא השלישי הודה לד"ר אורלין מקירות ליבו, נישק את המזוזה בחום רב וקבעה על אתר, בברכה, בפתח הבית.
לאחר שבועיים פקדה את קליפורניה סערת הוריקן נוראה, שכמותה לא התחרשה שם מזה שנים רבות, והרסה חלקים נרחבים במדינה הענקית. מאות אלפי איש נותרו ללא קורת גג, באסון שנחשב לאחד החמורים ביותר, בהיסטוריה רבת-השנים של אמריקה.
שלושת הרופאים מתגוררים אחד ליד השני, ברדיוס של מטרים ספורים. מה שקרה בסערת ההוריקן, צריך לעורר את נימי האמונה החבויים בליבו של כל יהודי באשר הוא.
הרופא הראשון שהפגין יחס בוטה כלפי המזוזה – איבד את ביתו לחלוטין, הווילה המפוארת התעופפה ממקומה, ולא נשארה ממנה אבן על אבן; ביתו של הרופא השני שגילה יחס פושר, נפגע אף הוא, אך יחסית למה שהתרחש בבית עמיתו יצא בנס, ואילו הרופא השלישי ששמח על המזוזה כמוצא שלל רב וקבעה בברכה בפתח ביתו – יצא ללא פגע כלל!
צוותי ההצלה שהגיעו למקום לא האמינו למראה עיניהם. ביתו של רופא זה, היה היחיד שאותות הסערה האיומה לא ניכרו בו כלל. הרוחות העזות שנשבו במהירות של מאה וחמישים קמ"ש, פסחו על הבית.
הקצין שנפצע פעמיים בידו, החליט לבדוק את המזוזה
סופרי הסת"ם מדווחים על מקרים רבים של טרגדיות המתרחשות במשפחה, ובבדיקת המזוזות או התפילין נחשפים רמזים ישירים, הקושרים את האירוע הספציפי אל מצב הסת"ם.
יש בכך כדי לחזק את האמונה שבלב כל יהודי על כי אורייתא, קודשא בריך הוא וישראל חד הוא, ולאחר כל החוכמות שבאו לעולם בשנים האחרונות – ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא.
קצין בכיר התדפק על שערי כולל 'בית דוד' בחולון, ובפיו סיפור מכאיב.
בתאונת אימונים נפגעה ידו מקליע רובה, והוא הוצרך לעבור סדרת ניתוחים מסובכת. לאחר שנרפא בעז"ה וביקש לחזור לעצמו ולתפקידו הבכיר, חזר המקרה על עצמו, קליע נוסף פוגע ביד, והפעם באופן קשה יותר.
רופאיו המליצו לו לטוס לאמריקה, ולעבור שם סידרת ניתוחים. ברגע האחרון לפני הטיסה החליט לגשת אל הכולל ולהתייעץ עם האברכים, כדי לשמוע אולי יש 'תרופה' אחרת למכתו.
ראש הכולל, הגר"י זילברשטיין, האזין לדבריו של הקצין ובו-במקום יעץ לו לבדוק את מזוזות ביתו. הדבר נעשה, והתוצאה היתה מדהימה:
שתי המילים "על ידך" היו חסרות!!
כיון שכך הציע הרב, לקצין שלא יטוס לארה"ב, אלא ירכוש מזוזות מהודרות. הלה ציית להצעה, ובתוך זמן קצר נרפא מפציעתו!
בהזדמנות זו צריך להזכיר מה שאמר פעם הגרי"ש כהנמן, שהתייחס למקרה דומה, כאשר נמצא רמז במזוזה למצבו של אדם פלוני, ובמתק שפתיו אמר לו: "אל תסתפק רק בבדיקת המזוזה, הקב"ה מצפה ממך להרבה יותר. הטעות שנתגלתה במזוזה, מצביעה על כך שעליך להתעורר ולפשפש במעשיך ביתר-שאת"…
הכאבים גברו בכניסה ל…מטבח
על מעשה נוסף ממנו אפשר ללמוד על כוחה של מזוזה, מספר ת"ח אחד שרעייתו סבלה במשך תקופה ארוכה מבעיות במעיים.
"כאשר חלה החמרה ממשית, ומצב בריאותה של האשה התדרדר באופן דרמטי, תיכננתי לנסוע לטיפולים בחוץ לארץ", הוא מספר. "בעבר, כאשר התגברו הכאבים, נסענו לרופא מקצועי בניו יורק, והכאבים שככו לתקופה ארוכה
"ומענין מאד", ממשיך האברך לספר, "שכאביה של זוגתי התגברו בעיקר כאשר נכנסה למטבח, דווקא אז היו מתחזקים הכאבים יותר מאשר במקומות אחרים בבית. בתחילה לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת, ושיערתי שמדובר בהרגשת סרק".
הנסיעה לחו"ל כבר תוכננה לפרטיה, ובני הזוג היו אמורים להמריא, לא לפני שהשכנים הבטיחו לטפל בילדיהם בתקופת שהותם באמריקה.
"בבוקר בהיר אחד", מספר בן-שיחנו בהתרגשות, "החלטתי לבדוק את מזוזות הבית. הכל היה שפיר, עד – – – שהגעתי למזוזה שהיתה קבועה בפתח המטבח. כשראיתי מה נעשה במזוזה, חשכו עיני והמו מעי (והפעם היו אלו מעיו של הבעל, שכאבו…).
"הפסוק 'שמע ישראל' היה מחוק ומטושטש לחלוטין!
"בדיקה מהירה העלתה, שהדבר אירע כתוצאה ממים שחדרו לבית המזוזה והרטיבו את הקלף והאותיות. הדבר היה לפלא בעיני, כיון שרעייתי מקפידה מאד שהמים לא יחדרו למזוזה", אמר, והוסיף שהיא מודעת לכך היטב, ואף מזהירה תמיד את העוזרת שתקפיד על הנושא, ועם כל זה קרה מה שקרה.
וכשהסוף טוב הכל טוב.
לא עברו שעות אחדות מאז נתגלתה המזוזה הפסולה, שהוחלפה מיד במהודרת, ומצב בריאותה של האשה השתפר לאין ערוך, עד שבתוך ימים ספורים שבה לאיתנה והנסיעה לחו"ל בוטלה, לשמחתם העצומה של הילדים וכל בני המשפחה.
אחת המסקנות מסיפור זה היא, שגם בבית שבו מקפידים שלא להרטיב את המשקוף, יש לבדוק את המזוזות בזמן הנדרש, כדי שלא תיווצרנה בעיות.
מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל שמע את ההתלבטות, ופסק: 'אני אומר שהחולה יבדוק את מזוזות-ביתו'
מי שזכה לעמוד ולו פעם אחת ליד מרן הגר"ש וואזנר זכר צדיק לברכה, ראה אור גדול, אור שהאיר לכל העולם כולו. פניו האירו וקרנו מאור החוכמה והבינה שניתנה לו. לבד מחוכמת התורה עצמה שהיתה בו להפליא, קיבל מתנת אלוקים להבין ולהשכיל גם בחכמת הרפואה, שנשאבה כמובן מעוצמת היגיעה בתורה. הרופאים הבכירים ביותר עמדו משתאים ונדהמים מגודל חכמתו.
אספר כאן מעשה שהייתי עד לו, אצל מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, ובו ניתן למשש את חוכמת-האלוקים שהיתה בו.
המעשה אירע עם חולה אחד בבית החולים 'מעייני הישועה' בבני ברק, שסבל בליבו, והרופאים הסתפקו האם לנתחו, אם לאו. השאלה הובאה בפני מרן זצ"ל, שכיהן כיו"ר ועד ההלכה של בית החולים. הרב וואזנר שמע את ההתלבטות, הניח ידיו הקדושות על עיניו, וחשב, וחשב.
"אני אומר שהחולה יבדוק את מזוזות-ביתו", פסק לפתע, כנגד כל הגרסאות הרפואיות.
בני ביתו של החולה עשו כמובן כהוראתו של הגאב"ד, ועד מהרה נתגלה שבמילה 'לבבך' באחת המזוזות, האות 'ך' היתה נראית כמו האות נו"ן-סופית, ולא היה צריך לגדלותו הנוראה של הגר"ש וואזנר, כדי לפסול את המזוזה ההיא…
יותר ממה שהיה כאן 'מופת', צריך לומר שכאשר מצטרף לסוגיה כזו פסק-הלכה שיצא מפיו של מרן זצ"ל, הרי ברור שכך פוסקים גם בשמים. וכשאמר 'לבדוק את המזוזות', קבע פסק זה את המציאות בשטח, וכשאמר שאם יחליפו את המזוזה, ויקבעו מזוזה כשרה תסור הבעיה, פסקו כך גם בשמים, כי 'פסק' לא מתחלק לשניים, ובשמים מקיימים את הפסק כולו.
עקבתי אחר היהודי הזה במשך שנים רבות, וראיתי שהוא אכן הבריא לחלוטין, ואי אפשר היה להכיר בו את החולי הקשה שעבר עליו.
(מתוך 'מצוות בשמחה' בעריכת הרב מיכאל צורן שליט"א)