מי לא רוצה להיות חזון-איש'ניק? כל אחד רוצה להיות מהטובים ביותר. אבל, אפשר ללמוד את כל ה'חזון איש' מתחילה ועד סוף, להחמיר בכל החומרות, ובכל זאת עדין לא להגיע למטרה המיוחלת. מרן ראש הישיבה הביא בשמו של החזון איש שיעודו של האדם בעולם הזה הוא לצלוח אותו מבלי לפגוע בשום יהודי בכהוא זה. זו שלמות אמיתית.
החזון איש הקפיד על כך מאוד. מסופר, בשנותיו המאוחרות נהג יום יום ללכת במשך זמן מה ברחוב על פי ציווי הרופאים. תמיד התלווה אליו אחד ממקורביו. פעם אחת, האט לפתע החזון איש את צעדיו באמצע ההליכה. שאל המלווה בחשש, "האם רבינו אינו חש בטוב?" אמר החזון איש, "ראה לצידנו הולך יהודי צעיר, צעדיו איטיים ביותר. אם אעבור על פניו, ואלך מהר ממנו, הדבר יגרום לו שברון לב. ליבו יצבט ויחשוב: אני הצעיר, לא מסוגל לצעוד במהירות כמו זקן זה…
שמעתי על אחד מגדולי ישראל. כשהיה ילד הלך עם אביו ברחוב. לפתע ביקש ממנו לעבור לצד השני. סבר האב, אולי יש שם חנות מעניינת, אולי חלון ראוה מרתק. סבר וקיבל. עברו לצד השני. אך הילד המשיך ללכת ישר ניכחו בלי לפנות אנה ואנה. תמה האב ושאלו: "מה גרם לך לעבור לצד השני?" אמר לו, "ראיתי את חברי מתקרב. הוא התייתם לא מכבר מאביו. סברתי, כשיראה אותי הולך איתך, ודאי יתחמץ לבבו. ודאי יצטער על שאביו איננו עוד". תחושות דקות של גדולי ישראל!
כך אדם בונה עצמו כבן תורה. לעשות את כל ההשתדלות שלא לפגוע במישהו. רק כך אפשר לצפות לסיעתא דשמיא.
כולם מכירים את הסיפור אודות רבי פינחס בן יאיר [חולין ז א]. רבי פינחס יצא לדרך לצורך פדיון שבויים. פגע בנהר גינאי. אמר לנהר שיחלוק לו מימיו. הנהר סרב בתחילה וכו' וכו'.
מעשה זה מופיע גם בתלמוד ירושלמי במסכת דמאי, אך שם הסיפור שונה. רבי פינחס בן יאיר הלך עם תלמידיו ללמוד תורה. כשהגיעו לנהר גינאי חלק לו הנהר מימיו. שאלו התלמידים האם גם הם יכולים לעבור. אמר רבי פינחס, "אם לא פגעתם מימיכם באיש מישראל, אזי הנהר יחלוק גם לכם מימיו". לא אמר להם אם למדתם את כל הש"ס, אם עברתם על כל הרמב"ם. מידות טובות. זהו המפתח. אם אין בידכם מידות טובות זו סכנת נפשות לעבור.
פעם לפני שנים רבות נכנסתי לחנות הלבשה
פעם לפני שנים רבות נכנסתי לחנות הלבשה 'ליבוביץ' בבני ברק. ביקשתי לקנות פראק אמרו לי, "תעלה למעלה". ישב שם חייט הונגרי. אותנטי. לאחר שהבעתי מבוקשתי ביקשתי שיראה לי דוגמאות שונות של בדים לתפירת פראק. בזמנו דוגמת הפראקים לא היתה אחידה כבימינו, שחור חלק ותו לא. אמר לי החייט באקצנט הונגרי מובהק, "רבינו, קודם כל מידות…"
נראה היה שמלבד ה'פשט' הפשוט וההגיוני, לפני שמבררים על הבדים לוקחים מידות, התכוון החיט החריף גם לצד הרעיוני. הדבר הראשון והבסיסי הוא מידות. זהו הכלי לתוכו יוצקים יראת שמים ולימוד תורה. זהו היסוד.
(מתוך הספר שיחות בהיכל)