בבא קמא דף לב
מתי מרן הגרא"מ שך רץ ומתי עצר מלכת?
מפני שרץ ברשות
שח הרב חנניה צ'ולק, יו"ר 'עזר מציון' ומקורבו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל: אני זוכר שזכיתי לראות את ה"בין אדם לחברו" של הרב שך בראש השנה. הייתי עם הרב בשנה האחרונה. ירדנו מהישיבה לפני התקיעות כדי לעשות קידוש. הוא יצא לאט, אך במדרגות הוא מיהר מאוד. שאלתי אותו: "הראש ישיבה, מה קרה?" אמר לי: "תקיע'ס, תקיע'ס!!" אמרתי לו: "יחכו לך, אתה הרי מקריא לבעל תוקע", אבל הוא מיהר, ובסיבוב כמעט נפל, אמרתי לו שוב: "הראש ישיבה, אנחנו נופלים!" אבל הוא בשלו: "תקיע'ס, תקיע'ס…"
רצנו הביתה. הוא היה אז בן 103 או 104. עשינו קידוש, ואז שאלתי: "הולכים?" הולכים. הוא קם ופתאום הוא שואל אותי: "תגיד רגע, אתה אכלת משהו?" השבתי: "אני בסדר!" אך הרב שואל בנחישות:, "שאלתי אם אכלת או לא אכלת", עניתי שלא, לא רציתי לשקר בראש השנה,… "טוב, אז תעשה קידוש!", פקד עלי הרב. נזעקתי: "הראש ישיבה, שלושת אלפים איש מחכים בישיבה והראש ישיבה רץ כל הדרך…" ענה לי הרב בשלוה: "חנניה, תעשה קידוש!" הוא התיישב לו בנחת, כמו אחרי הטשולנט. אחר כך הלך להוציא לי מהמקרר מיץ ענבים, והביא עוגיות מהארון, ראיתי שאין לי כל ברירה אז עשיתי קידוש במהירות ואכלתי שתי עוגיות. אך הוא אומר לי בתוקף: "לא לא לא! תגמור כל מה שיש בצלחת".
קשה להבין איך שהוא רץ! בנוגע לעצמו- רץ, אך כשזה נוגע לאחר… אכלתי, וכשגמרתי קמנו ללכת. הוא לקח את המחזור איתו ביד, לא השאיר את זה על הסטנדר. כשהגענו למדרגות, ביד אחת הוא החזיק את המעקה וביד השניה עזרתי לו. ביקשתי: "הרב, תן לי את המחזור!" הוא שאל: "אתה רוצה לגנוב לי את הדמעות מהמחזור?" לא הבנתי אך מיהרתי להתנצל. באמצע המדרגות כבר לא היה לו כח, הוא נתן לי את המחזור ובשתי ידים עזרתי לו לעלות למעלה והובלתי אותו למקומו.
אחרי שעזבתי אותו, הוא מסמן לי שאחזור וקורא לי: "חנניה, יישר כח! יישר כח!" מה יש לו בראש השנה לפני התקיעות? פחד ואימה מיום הדין ופחד מהתקיעות, ובכל זאת הוא רוצה שכולם יראו שיש לו הערכה אלי, והוא רוצה להגיד את זה בקול.
(דרשו)