מאת: הרב צבי גטקר
ויגש יעקב ויגל את האבן
רש"י: כאדם שמסיר את הפקק מעל הצלוחית להודיעך שכוחו גדול.
מה עלינו ללמוד מכך שכוחו של יעקב אע"ה היה גדול, וכי מה יצא לנו מידיעת מידת כוחו של יעקב?.
נער צעיר הייתי, סיפר הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל ושמעתי את הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל שואל את השאלה הזאת, ומוסיף עליה, יעקב אבינו היה גיבור?, א"כ מדוע כל ההתמודדות הזאת עם לבן הארמי, המתוארת בפרשה, מחליף לו את הכלה, ואח"כ ויחלף את משכורתי עשרת מונים, בשביל מה הוא מתמודד איתו, שיקח אותו בידיו החסונות, תיאר רבי איזיק, יכרוך חבל על ידיו של לבן, יושיבו בתוך ארון קטן, ובטרם יסגור עליו את דלתותיו יגיד לו ברורות, שוערינקע' שוערינקע' בלייבט שטייל, חמי חמי שב ושתוק. הלא כוחו גדול לא כן?.
אלא קושיא אחת מתרצת את חברתה, להודיעך שכוחו גדול, כן, יעקב אבינו היה גיבור שבגיבורים, אבל בכל זאת הוא היה עוד יותר גיבור, איזהו גיבור הכובש את יצרו.
יעקב אבינו ניצל את גבורתו ללימוד יומם ולילה, לא נתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו 14 שנה בבית מדרשם של שם ועבר, וכך כל ימיו, כמו שאמר יעקב אבינו עצמו, הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה, יעקב ליווה את הצאן יומם ולילה, כשהוא כולו שקוע בתורה, עמוד התורה.
אבל כשמגיעה התמודדות של בין אדם לחבירו, של בין אדם לעצמו, לא פותר הוא את בעיותיו בכוח הזרוע, אלא מתגבר, מנצח גם את עצמו, ופועל בדעת ובענווה. הגבורה הכי גדולה היא להתגבר, לגבור על עצמו, על רצונותיו, תאוותיו, ונטיותיו הטבעיות.
אכן יכול היה יעקב אבינו לתת מנה אחת אפיים ללבן, ולהשתיק את הרמאי הזה אחת ולתמיד, אבל יעקב אבינו הגיבור שיכל בכוחו גם לשרו של עשיו, היה גיבור אמת, שמתגבר על עצמו. זוהי גבורה.
מספר היה רב"מ אזרחי זצ"ל על עצמו, אברך צעיר הייתי, ישבתי בביתי באישון לילה ועיינתי בגמרא האהובה, בין לבין הסתלסלו סביבי ערפילי אדי הסגריות שמצצתי תוך כדי עיון עמוק. צריכים אתם להבין, עישון סיגריות היה דבר סטנדרטי ש'כולם' לקחו בו חלק, 'מי לא עישן אז'.. ואז, כשבאתי לקחת סיגריה נוספת גיליתי כי החפיסה התרוקנה עד הסיגריה האחרונה.., המשכתי ללמוד, אבל זה לא היה זה כמו שאומרים, היה חסר לי הסיגריות, לפיכך קמתי ממקומי ויצאתי ללילה הירושלמי הקריר והלכתי מביתי שבסמוך לישיבת חברון בגאולה וצעדתי במעלה השכונה לעבר רחוב יפו, שם ברחוב יפו היה קיוסק שפעל כל שעות הלילה ובו ידעתי אוכל להשיג סיגריות. ואכן באתי אל הקיוסק, והמוכר המנומנם מכר לי חפיסה.
בדרך חזור נתתי אל ליבי סיפר רבי ברוך מרדכי, 'ברוך זה מה שאתה שווה?' סיגריה יכולה להקים אותך מהגמרא ולקחת אותך בלילה עד לרחוב יפו?, 'ברוך!?'. ובו ברגע החלטתי להפסיק לעשן.
הרבנית התעוררה בבוקר השכם, ומיד לאחר שאיחלתי לה בוקר טוב, סיפרתי לה על החלטתי להפסיק לעשן, היא חיכתה ואמרה: לו יהי, כשהיא לא מאמינה באמת כי אחזיק בהחלטה זו, משום שצריכים אתם להבין, עישון סיגריות היה דבר סטנדרטי ש'כולם' לקחו בו חלק, 'מי לא עישן אז'.. אבל מאז ב"ה לא עישנתי כלל.
זוהי גבורה, החלטה חזקה ויציבה, לנצח לא את הזולת, אלא לנצח את עצמי.
דודי הגאון רבי משה קופשיץ זצ"ל היה רגיל לספר, כי פעם נפגש עם מרן רבי אליהו לאפיאן זצוק"ל, רבי אלי' שאל אותו, אמור נא לי רבי משה, מדוע ניתנה בחירה לאדם, אנחנו הרי בני האדם מרוממים מכל בעלי החיים בכח שניתן לנו כח הבחירה, וצווינו ובחרת בחיים, מה הרעיון שיש כאן במה עלינו לבחור.
עניתי לו סיפר ר' משה כי יש לנו את האפשרות לבחור ולעשות את מה שאנחנו חפצים לעשות, ואנחנו חפצים לעשות טוב.
אבל ר' אלי' אמר, לבחור לעשות מה שרוצים?, זה גם בהמה עושה, לא זו בחירת האדם, אלא ביאר, החכמה היא לבחור לעשות מה שלא רוצים לעשות, אך אף על פי שלא רוצים לעשות זאת עושים זאת כי כך נכון לעשות, זהו אדם, זוהי בחירה.
והאמת היא שכל באי עולם מעריכים באמת, לא את מי שבשוקיו הוא גבור כסוס, אלא את מי שגובר על תאוותיו, את מי שיש לו אישיות חזקה, שהוכחה בהחלטה חזקה. כפי שסיפר לי ידיד כי נתגלתה אצלו מחלת סכרת קשה והרופא אחרי ההבחנה נתן בידיו צרור דפים, לשאלתו מהם אלו הדפים, הסביר לו הרופא כי כל דף הוא מרשם נפרד לתרופה שעליו לקחת.., פניו חוורו, והוא שאל: ד"ר יש דרך אחרת, אמר לו הרופא יש אבל היא לא מציאותית, מהי? שאל ידידי את הרופא, והרופא אמר לו, לשנות את התזונה מקצה לקצה, ולהרבות בפעילות גופנית, ופירט לו מה זה כולל, אך סיים שוב והדגיש כי הוא לא מכיר מי שעמד בזה.
לאחר תקופה הוא הגיע אל הרופא לבדיקות תקופתיות, וכשעיין הרופא בבדיקות הדם, חייך ואמר לו, אני רואה שאתה ממש מקפיד על נטילת כלל התרופות שרשמתי לך, ידידי ענה לו, לא אדוני הרופא, אפילו לא טבליה אחת מאלו בלעתי.. הרופא שמיד הבין שזה אומר שהוא שינה את סדרי חייו ותזונתו לגמרי, קם ממקומו עקף את שולחנו המהוקצע, ולחץ את ידיו בחום, כשהוא יוצא מהתפעלות.
הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א עורר פעם, כי חולשת הדור בהתמדת התורה, נובעת מחולשת האופי לקחת החלטות חזקות, וסיפר: אחד מבני משפחתי חלה, והרופאים אמרו לו כי הדרך הנכונה להבריא ממצבו היא להשיל ממשקלו כמה עשרות קילוגרמים, ואכן אותו בן משפחה בו במקום שינה את כל תזונתו, ובחודשים ספורים נהפך לבריה חדשה, ופניו המלאות לא היו לו עוד, לשאלת מכריו 'איך עשית את זה' הוא ענה: מה פירוש, מה שצריך לעשות עושים.
ולכן סיים רבי מיכל, הוא יודע את הש"ס, רק אדם שיש בגבורתו הנפשית להחליט החלטה כזו ויישמה זוכה לדעת את הש"ס, כמו שמטו בשנינותם תלמידי ר"י מסלאנט, 'לשבור מידה אחת קשה מלסיים את הש"ס', אבל 'בשביל לסיים את הש"ס על האדם לשבור כמה וכמה ממידותיו'.
אגב, האדמו"ר הפני מנחם מגור זצוק"ל סיפר פעם כי אחיו האדמו"ר בעל הלב שמחה זצוק"ל רצה פעם לזרז את אחד מחסידיו להוריד ממשקלו, אמר לו ה'לב שמחה' במליצה, הלא כבר הגעת לגבורות [אם בגבורות כתוב בפסוק שמונים שנה, כך רמז לו שמשקלו גבוה מ80 קילו], א"כ עליך להשתלם באיזהו גבור הכובש את יצרו..
הבה ונלמד מה שבא הפסוק ללמדנו, ללמדנו שכוחו של יעקב היה גדול, וכמו ששמעתי ממורי ורבי הרב"מ אזרחי זצ"ל, שהיה מפטיר, היכן נקנית גבורה זו? בחדר כושר?, לא!, לא קונים כוח כזה ע"י אימון בחדר כושר, גבורה זו נקנית ב'סדר מוסר'..
(לתגובות והארות [email protected])