מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצ"ל היה כל פעם בזמנים כאלו מעורר על תפילה.
ידוע שאצל רבי חיים שמואלביץ זצ"ל בישיבת מיר התפללו כל יום על הרה"י הג"ר נחום פרצוביץ זצ"ל, שהיה חולה.
פעם הגיע בין הזמנים, אמר לו מישהו, כיון שזה תפילה קבועה כ"כ הרבה זמן, מתייחסים לזה קצת בקרירות, אולי נפסיק בבין הזמנים, ואח"כ נתחדש ביתר שאת ויתר עוז בזמן הבא.
אמר לו ר' חיים שמואלביץ – העולם הוא סופר מרקט גדול… אפשר לקנות את כל מה שרוצים, והתשלום זה התפילות, וכמה שיש יותר תפילות ככה אתה מקבל יותר.
עם עוד תפילה אחת – משה רבינו כבר היה זוכה להיכנס לארץ ישראל, ואשה אחת מנשי הנביאים צעקה אל אלישע – כמנין צעק"ה… אמר ר' חיים שמואלביץ – אני חושש שאולי בדיוק התפילה הזו חסרה… כל תפילה, כל תפילה משפיעה.
ואיך מתפללים?
יש דבר נורא שקראנו כעת בראש השנה, חנה באה אל עלי והוא אמר לה עד מתי תשתכרין, ואמרה לו אשה קשת רוח אנוכי, אז הוא אמר לה יתן ה' את שאלתך. אומר רש"י – בישרה שנתקבלה תפילתה. אם אנחנו היינו שומעים כזה דבר היינו רוקדים ברחובות… אבל חנה ממשיכה, אם נא מצאתי חן בעיניך, ואומר רש"י – לבקש עלי רחמים. היא לא הפסיקה… ואכן אחרי זה היא הייתה צריכה את התוספת הזו… כששמואל נולד
והורה הלכה עלי רצה להרוג אותו כדין מורה הלכה בפני רבו, אמרה לו חנה – אל הנער הזה התפללתי… זו התפילה הנוספת… כל תפילה, כל תפילה, כל תפילה… (הארה זו שמעתי מהגר"ש אדלשטיין שליט"א, חתנו של מורינו הרה"י הגרצ"י שליט"א).
אלא שאמר מרן רה"י (רבינו הגראי"ל שטיינמן) זיע"א, הקב"ה מעריך את התפילות שלך כמו שאתה מעריך אותם. אם אתה יכול לבוא פעם מאוחר ופעם מוקדם, אתה מזלזל בזה, אם פעם אתה עייף – אתה ישן, אתה מפטפט בבית כנסת ומזלזל בו – אז מה אתה רוצה… מה שאתה לא מאמין בזה, למה שהקב"ה יקבל את זה יותר ממך…
אמר לי הרה"י אם נתפלל ונשקיע באמת – הקב"ה ישמע לזה.
דרך אגב הרה"י מאד לא אהב שמדברים בגנות 'הדור שלנו' וכדומה. הוא אמר להיפך, זה דור עם הרבה זכויות. נכון, ברחוב יש רחוב, אבל בני תורה עומדים על המשמר בקדושה ובטהרה. רוב העולם של בני תורה עומד בניסיונות רבים מבית ומחוץ, ולא צריך לפרט… זה דור זכאי. אם רק היינו מנצלים את כח התפילה היינו יכולים לפעול ולעצור המון המון.
סיפר הג"ר מאיר שפירא (אביו של הג"ר משה זצ"ל) שהוא היה התלמיד האחרון שנשאר בחיים מתלמידי ר' יוסף לייב בלוך מטלז זצ"ל.
בטלז היה יותר שלטון של השכל ופחות להביע רגשות. אך היה פעם שהטלזר התרגש… הוא אמר, כתוב שיהודה אומר לאביו "אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לאבי כל הימים". אומר רש"י – חי ולא מת.
והקשה, מילא להביא את בנימין בכל מחיר – ניחא, יהודה הוא גור אריה. אבל איך הוא יכול להתחייב שבנימין ישאר חי, אולי יגיע זמנו ומלאך המוות יקח אותו?
אלא אמר ר' יוסף לייב ברגש ובקול, יהודה אמר – אבא, מה אתה חושב, אני סתם גיבור?!… אני בן תורה! אני יודע להילחם גם עם מלאך המוות!!!
(מתוך גיליון 'ארחות חיים' להגה"צ המשגיח רבי חזקיהו יוסף משקובסקי שליט"א, בראשית תשפ"ד)