דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב שמואל לרדו – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
צילום: בעריש פילמר
דף הבית מאמרים פרשת שבוע נח "ומעשה שמעתי מהגאון רבי אליהו דיסקין שליט"א, היה יהודי בעל תשובה שהסתובב בפוניבז', והוזקק כל יום לחבישות. מרן ראש הישיבה רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל היה צועד כל יום לביתו, ועושה לו את החבישות…"

"ומעשה שמעתי מהגאון רבי אליהו דיסקין שליט"א, היה יהודי בעל תשובה שהסתובב בפוניבז', והוזקק כל יום לחבישות. מרן ראש הישיבה רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל היה צועד כל יום לביתו, ועושה לו את החבישות…"

הגאון רבי יחיאל צוקר שליט"א, מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה', על הגורם לאובדן המוסריות והקשר שלו לחידושים הטכנולוגיים
צילום: בעריש פילמר
א' חשון תשפ"ד
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

בשנת תרפ"ז הגיע לביקור בארץ ישראל נשיא צ'כיה, תומס מסריק, שהיה ידוע כאוהב ישראל. ירושלים החרדית הקבילה את פניו בכבוד גדול. בראש הצועדים בקבלת הפנים היה מרן רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, מרא דארעא דישראל, רבה של ירושלים. ידועה התמונה שבה נראה רבי יוסף חיים צועד עם כובעו בידו, לצדו של מסריק.

לאחר קבלת הפנים הציבורית נערכה לאורח קבלת פנים מיוחדת מטעם "כולל שומרי החומות" של יוצאי הקהילות היהודיות האוסטרו-הונגריות, שצ'כיה נכללה בהן. במהלך נאומו הפריח הנשיא הצ'כי לחלל האוויר את השאלה: מה קרה לעולם שרמת מוסריותו ירדה פלאים?

השיב לו רבי יוסף חיים זוננפלד, כי העולם הלך והתדרדר כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית.

כהמחשה לדבר, פתח רבי יוסף חיים את חומש בראשית וציטט את הפסוק שנאמר בפרשת דור הפלגה: "ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשריפה ותהי להם הלבנה לאבן והחימר היה להם לחומר".

אמר רבי יוסף חיים: הפסוק הזה אומר דרשני! לשם מה תיארה התורה את אופן יצירת הלבנים? ובכלל, נראה כי התורה אינה אומרת במפורש מה היה חטאם של דור הפלגה. היא מספרת שהם בנו מגדל שראשו בשמים, אך אינה מגלה מה היתה כוונתם בבניית המגדל.

אלא – אמר רבי יוסף חיים – נמרוד הציב לו מטרה אחת: להביא את כל בריות תבל לכפירה בבורא עולם. אומרים חז"ל כי נמרוד היה "יודע רבונו ומתכוין למרוד בו" (רש"י בראשית י, ט), ורצה שכל העולם יצטרפו אליו במרידה באלוקי העולם.

הוא מתהלך בהרגשה של 'אני ואפסי עוד'!

במהלך הדורות היו אנשים שכפרו באלוקים, אבל כשהם נקלעו לצרה, באופן טבעי הם נשאו את עיניהם למרום וזעקו: "אנא ה' הושיעה נא". גם ברגעיהם האחרונים עלי אדמות הם צעקו לה'. נמרוד רצה ליצור עולם שכל בריותיו יחיו מתוך כפירה בבורא עולם, שירגישו בתוך תוכם כי הם אינם נזקקים לבורא עולם.

יש כמה דברים שיוצרים תחושה של הגנה לאדם – משפחתו, ביתו. יש הבדל בין צריף ובקתה לבית של קבע. בית קבע, שנוצר מאבנים, מעניק לאדם תחושת הגנה ובטחון. את האבנים חוצבים מן הסלע.

אחד מכללי דור הפלגה היה שאין לחצוב מדבר קיים, כי על ידי כך יוצרים תלות בבורא עולם. הם רצו להוכיח לעצמם כי הם 'מסתדרים' בלי בורא עולם, לכן הם למדו את השיטה איך ליצור לבנים מחימר ולא מן הסלע. אבל הכסילים הללו, כמו כל הכופרים, לא שאלו את השאלה הבסיסית: כיצד נוצר החימר, הרי הוא לא נוצר מאליו…

זה מה שבאה התורה להשמיע לנו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה" – איננו זקוקים לבורא עולם, ניצור את הלבנים בעצמנו. נבנה מגדל גבוה, את המגדל נבנה בכוחות עצמנו, בלי שום תלות בבורא עולם. ראשו של המגדל יהיה בשמים, כדי שנוכל לטפס בו עד לשמים ולהילחם בבורא עולם.

הדעת נותנת, שכשרוצים לבנות מגדל גבוה עד לשמים, מחפשים את ההר הגבוה ביותר ועל פסגתו בונים את המגדל. אך אנשי דור הפלגה לא עשו כן. אדרבה, הם בנו את המגדל במקום הנמוך ביותר – "ויהי בנוסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער" (יא, ב). מדוע? כי הם רצו ליצור מגדל שאינו תלוי בשום דבר. כשהמגדל בנוי על ההר, הם נעזרים בהר שברא ה'. הם אמרו לקב"ה: איננו צריכים לשום עזרה וסיוע, אנחנו מסתדרים בכוחות עצמנו.

נוסיף לכאן את דברי רבי יונתן אייבשיץ, שדבריו שנכתבו לפני כמאתיים וחמישים שנה והם בגדר דברי נבואה של "חכם עדיף מנביא". הוא אומר שדור הפלגה היה מופלג בחכמתו, הטכנולוגיה שלו היתה מתקדמת מאד. הוא מתאר את המגדל ככָן שיגור לחלליות, כדי ליצור מגורים מחוץ לכדור הארץ. אמרו: כשאנו אנו נמצאים בתוך כדור הארץ נתלים בבורא עולם, אם נימָצא במקום אחר, מחוץ לכדור הארץ, לא נזדקק לבורא עולם…

מה עשה הקב"ה? בלבל את שפתם, ועל ידי כך הסיג אותם לאחור. הקידמה הטכנולוגית חזרה אחורנית.

אמר רבי יוסף חיים זוננפלד לנשיא צ'כיה: כל הרעיון להתעלם מבורא עולם דרך העצמה אישית, מביא את האדם להיות במרכז. הטירוף הגדול ביותר הוא כאשר האדם שם את עצמו במרכז, מטפח שיגעון גדלות ומעודד פולחן אישיות סביב עצמו. הוא מתהלך בהרגשה של 'אני ואפסי עוד'! הכל סובב אצלו סביב ה'אני'. הרודנים הגדולים בעולם לאורך הדורות לקו בשגעון גדלות ועודדו את סביבתם לפולחן אישיות. על ידי כך הם המיטו הרס וחורבן נוראים בעולם.

כך היה בדור הפלגה. כשהיתה נופלת לבנה מהמגדל הם היו מתאבלים, אבל כשהיה נופל אדם היו דוחקים אותו מתחת לרצפה. מאות אלפי אנשים נקברו תחת מגדל בבל. לימים, מאות אלפי אנשים נקברו בבניית החומה הסינית. כשהמניע הוא פולחן אישיות ושגעון גדלות, אין שום ערך לחיי אדם, העיקר שאני קיים ואני שולט וכולם רואים את כוחי ועוצם ידי. אני מרכז העולם, וכולם צריכים לסגוד לי.

 

העניין הזה , של ראיית הזולת והחשבתו, הקדשת מחשבה לזולת, תפס אצל גדולי ישראל מקום אפילו לפני הדאגה לעצמם ולצרכיהם, ואפילו לפני צרכיהם הרוחניים!

סיפר האדמו"ר מסיקוורא, מלפנים היה דר בעיר טעפליק, שם כיהן הגאון הידוע הטפליקער רב, בשנה אחת תר רבות אחר אתרוג ולא מצא, רק בערב החג השיג אתרוג מהודר ורכש אותו בממון רב, עמד שם אחד מנכבדי הקהילה וראה איך הרב משלם סכום הגון עבור האתרוג, למחרת ביו"ט ראשון חשק הלה לראות ביופיו של האתרוג ששילם עליו הרב ממון רב כל כך, ומה פלא שראה שהרב מוציא שלש מינים בלי אתרוג!

את תמיהתו הביע בפני הרב לאחר התפילה, ענה הרב בפשטות: בבוקר קמתי וניגשתי אל ארבעת המינים בשמחה, אך אז שמעתי מהבניין הצמוד קול זעקה, הבנתי שצריך שם עזרה וצעדתי למקום, נקשתי בדלת הבית שם דרה אלמנה לשעבר, משפתחו שאלתי מה ארע, עמדו שם האשה ובנה בוכים, וכך סיפרה, בעלי מזיווג שני קפדן, הוא הלך לטבול במקוה ובני מזיווג ראשון נטל את האתרוג הפילו לארץ והפיטם נפל, מי יודע איך יגיב בעלי כשיראה שנפסל לו האתרוג, מיד רצתי לביתי והכנסתי את אתרוגי לתוך הקופסה של שכני!

מעין זה היה מעשה אצל האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנא, איש קדוש היה ותפילותיו תמיד בערגה ובדביקות. במיוחד כשהיה ניגש אל העמוד, קולו הנרגש והערב היה ממיס את הלבבות וכל הקהל היה נסחף אחר התפילה הענוגה.

בשבת אחת בשבוע בו חל יום היאצ"ט של אביו הרה"ק רבי מאיר מקרעטשניף זצ"ל, ידעו החסידים שבשבת זו יגש הרבי למוסף וגם אלו שלא הורגלו להתפלל עמו כל שבת מיהרו לבית מדרשו, ואכן לעליית מפטיר עלה הרבי, אך מה תמיהה היתה שלתפילת המוסף ניגש יהודי פשוט ללא זקן ופיאות קולו רחוק מלהיות ערב ותפילתו חלשה מאוד.

אחד היהודים שהגיע במיוחד בשבת זו והחמיץ ניגש אל האדמו"ר בסיום התפילה ותמה וכי לא שבוע שחל בו יאצ"ט של אביכם הוא. מדוע לא ניגש הרבי למוסף? אמר לו הרבי אכן כן, אלא שלפני התפילה ניגש אלי יהודי זה ואמר שהשבוע חל יאצ"ט ראשון לרעייתו שנספתה בשואה הוא מבקש את העמוד לתפילת המוסף, בשיקול פשוט הלא הוא כלל אינו חיוב ואני חיוב גמור היה ברור לא אוותר על העמוד, אך במחשבה שניה חשבתי מה יועיל לנשמת אבי יותר, תפילתי לפני העמוד או שמחת האיש שיתפלל על אשתו, התשובה היתה ברורה ולכן ניגש הלה!….

ומעשה שמעתי מהגאון רבי אליהו דיסקין שליט"א: היה יהודי בעל תשובה שהסתובב בפוניבז'. היהודי החל לסבול מפצעים סוכרתיים ברגליו, והוזקק כל יום לחבישות חדשות. מרן ראש הישיבה רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל היה צועד כל יום לביתו ועושה לו את החבישות.

משגילו זאת בני ביתו, שאלוהו: הלא ניתן לקבל את השרות הזה מקופת חולים, ומדוע הוא – ראש הישיבה – צריך לעשות זאת בעצמו? הרי זמנו יקר כל כך והוא מנצל כל רגע פנוי לעסק התורה, ומה אירע לו פתאום שהוא הולך לחבוש פצעים, במקום שאמרו חז"ל שבאפשר לעשות על ידי אחרים יעשוה אחרים ואל יבטל מלימודו?

ענה רבי גרשון: "החובשים בקופות חולים צריכים להספיק כמות גדולה של חולים, ולכן זמנם קצוב. הם מורידים את החבישות במהירות, זה גורם לפצעים שנדבקו להתקלף ויש בזה ייסורים למטופל. לי יש זמן, אני עושה זאת לאט וכך מונע ממנו ייסורים!"

 

אלף בינה – גמול דלים

אומרת הגמרא (שבת קד ע"א), שסיפרו לרבי, כי ילדים באו לבית המדרש ואמרו דברים נפלאים שלא נשמעו כמותם מאז משה רבינו ויהושע בן נון.

הם דרשו את צורתן ומשמעותן של כל העשרים ושתיים האותיות הקדושות שבתורה. וכך הם התחילו את דרשתם: "אל"ף בי"ת – אלף בינה, גימ"ל דל"ת – גמול דלים".

מדוע הרגל של הגימ"ל פשוטה לכיוון הדל"ת? – "שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים". ללמדנו שהגומל חסדים לא ימתין עד שהדלים והאביונים יבואו אליו, אלא ירוץ אליהם לחפש את טובתם ולעשות עמהם חסד.

ומה הטעם שהרגל של הדל"ת פשוטה לכיוון הגימ"ל? – שהדל והעני מצדו יבוא אל עושה החסד ולא יטריח אותו לבוא אליו.

ומה הטעם שהדל"ת מחזירה פניה מהגימ"ל? לרמוז לגומל החסד שייתן את הצדקה בצנעה, כדי שלא יבייש את המקבל.

אכן, אין ספק שאלו דרשות נאות, אך מהי החכמה הנפלאה הטמונה בהן?

הם לימדו אותנו יסוד חשוב ביותר במהותו של החסד: אי אפשר שיהיה "גמול דלים" בלי שיקדם לו "אלף בינה"! כדי להיות בעל חסד אמיתי יש צורך בלימוד תורה ובהתבוננות עמוקה, שתרומם את קומתו הרוחנית של האדם. להיות איש חסד בנוסח של גויי העולם – אין זה חסד, "וחסד לאומים חטאת" (משלי יד, לד). העם גרמני הוא העם המתורבת ביותר, אך הוא הוציא מתוכו את הרוצחים הגדולים והאכזריים ביותר!

כשאדם גומל דלים ועושה חסד מתוך אינטרס, כאשר הוא פועל מתוך שיקולים של כדאיות ותועלת, ברגע שמשהו או מישהו מתנגשים עם האינטרסים שלו, האיש המתורבת ביותר הופך בבת אחת לרוצח אכזרי.

טכנולוגיה מרן ראש הישיבה רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל רגישות לזולת

אולי גם יעניין אותך

"היה נדמה כי הבנין רוקד, כאילו הקירות זזים... אלפים רקדו בהתלהבות עצומה עד אור היום"
שיעורו של הרב ישראל אשלג שליט"א, מו"צ באשדוד, לפרשות אמור
עסקן אמיתי צריך הרבה אמונה, כי פעמים רבות אין לו כסף, וצריך ביטחון שהקב"ה בוודאי יעזור לו.
"החלטתי לעשות את הסיום באותו מקום. היתה אוירה חזקה!"
מעתיק השמועה
התגלה סליק ירדני מימי מלחמת ששת הימים

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
בין המצרים

"מחורבן בתי המקדש ועד ימינו, אנו דווים..."

סקירה כואבת בת אלפי שנים

על דא ועל הא

'חס וחלילה. אני יודע שאסור לזרוע בשבת, אני רק משקה... מסכנים הפרחים בחום הזה..."

להוכיח ולהשפיע

על דא ועל הא

"השמש המסור נוהג היה להגיש לקהל הלומדים כוסות מלאות עד מחציתן בלבד, ותו לא..."

סיפור מיוחד על חצי הכוס המלאה.

על דא ועל הא

'לחיות' את הגאולה

"ה'חפץ חיים' דיבר גם על הגאולה העתידה, ובאותה שעה היו פניו זוהרות ביותר, כמי שהדברים מאומתים אצלו בחוש"

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תכניות הלימוד של דרשו
    • קנין תורה
    • דף היומי בהלכה
    • העמוד היומי
    • קנין ירושלמי
    • קנין משניות
    • דף הכולל
    • חבורת ש"ס
    • קנין הלכה
    • קנין ש"ס
    • בני הישיבות
    • קנין חכמה
  • מידע לנבחני דרשו
    • רישום ל'דרשו'
    • לוח לימוד
    • לוח המבחנים
    • המבחנים הקרובים
    • מוקדי מבחן
    • ציונים ומלגות
    • מפת קו התוכן
    • סניפי דרשו גלובל
    • דיוור במייל
  • תוכן ומדיה
    • גלריה דרשו
    • שירי דרשו
    • חדשות דרשו
    • גיליון לקראת שבת
    • חוברת עיון העמוד
    • עלון אהלי העמוד
  • אודות דרשו
    • כתובת: הקבלן ,45 ירושלים
    • כתובת למשלוח דואר: ת.ד. 39061 ירושלים
    • אימייל: [email protected]
    • מוקד דרשו: 02-560900
    • פקס: 02-6540269
    • קו השיעורים והמידע:
    • 077-2222666 או 4992*
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר