ולעולם לא נבוש
אנחנו אומרים בכל יום שלש פעמים בתפילה "ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו".
כאשר סומכים על היכולות של אנשים ואנשי צבא וכלי נשק וכל הדברים האחרים, אזי אכן יכול להיות מצב של בושה וכלימה. אי אפשר אפילו לתאר זאת במילים. כמה בושה. כמה בזיון. עם שלם של אספסוף רצחני. מפלצות אדם. יכולים לעבור את הגבול ולרצוח בדם קר. לטבוח אנשים נשים וטף ללא אבחנה. זו באמת בושה. זה קושי עצום. פתאום מבינים שכלום. לא מדובר בכלי נשק שלא היו. אלא פשוט אפילו תגובה מינימלית לטירוף כזה, לאותם שמתיימרים לומר "כוחי ועוצם ידי" חלילה וחלילה, לקח להם כמה שעות רק להתאפס על עצמם. לא מדובר על תקיפה של מטוסים ואי יכולת להתמודד. רק אספסוף שפרץ את הגבול. כמה קשה היה להם להרים מטוסים ולהתחיל לרסס את המחבלים הארורים הללו. אלא מה. אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם. בדיוק כך. בדיוק כפי שכתוב בשירת האזינו. הקב"ה יכול לסמא את העיניים. יכול להיות צבא חזק ומודיעין חזק. הם יודעים מה קורה באיראן ולא רואים התארגנות המונית עם מסע הרג המוני שמתקרב לתוככי הארץ הקדושה. איך זה יתכן? כי הקב"ה לא רצה שיראו. זה המסר העיקרי שלנו מהאירוע הזה. כל מי שיושב בבית ומצפה לתגובה חזקה או לכל מיני פעולות. שיבין היטב היטב. שיכניס עמוק לתודעתו, למחשבתו, אין עוד מלבדו. דוקא באותו יום של שמחת תורה. שכולנו אומרים "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו". יש שאלה, אם ה' הוא האלקים, למה צריך להוסיף "אין עוד מלבדו", וכי זה לא ברור שאין עוד מלבדו. אלא שיש יהודים שאכן מאמינים בבורא עולם. אבל הם חושבים מתוך טפשות או מתוך תמימות שהוא צריך קצת עזרה, לכן דוקא ביום הזה, הקב"ה הראה לנו מה זה "אין עוד מלבדו". לא צבא. לא ממשלה. לא כלום. הם כולם היו כמו עיוורים. סומים באפילה. לא רואים. וגם כשכבר ידעו וראו לקח להם שעות להתחיל להגיב. ואפילו כעת הם עדיין מתנהלים כמו העצלנים שבכתה. מסתובבים עם פנים כבויות ובקושי מצליחים להתרומם ולשדר אווירה אחרת.
לכן, יהודים יקרים, כדי שלא נבוש, אומר לנו בורא עולם, ואנחנו בעצם אומרים זאת בתפילה כל יום, רק כדאי לשים לב "ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו". במקום להמתין לתגובה ולדברים אחרים. הבה כולנו נשים יהבנו ובטחוננו רק בבורא עולם. "ישראל בטח בה' עזרם ומגינם הוא". דוד המלך עליו השלום אמר זאת בתהלים. אנחנו אמרנו זאת בשמחת תורה. ואפשר לשים לב, שהפסוק של ישראל בטח בה', נמצא לפני בית אהרן בטחו בה', לפני יראי ה' בטחו בה'. כי האמונה של היהודים הפשוטים. ההישענות וההתרפקות על אבא שבשמים, האמונה הזו היא הכי חזקה ומועילה. הקב"ה אמנם בחן את היהודים לכל אורך ההיסטוריה. אנחנו צריכים לבקש יותר בכוונה "ואל תביאני לידי ניסיון". אל תבחן את האמונה שלנו. כבר יש לכך מספיק הוכחות. אבל אם כבר יש את הניסיון. הבה נבטח בה', ואז נראה בישועתו הגדולה והעצומה. לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו.