נטילת ידים בכלים שונים
- כלי שנסדק – יש אומרים שהוא פסול לנטילת ידים אף אם מדובר בסדק שֶׁמַיִם אינם יכולים לחדור דרכו אל הכלי; ויש אומרים שדין הסדק כדין הנקב (ראה תקצירים קודמים).
- כלי זכוכית המשמש למים חמים וקרים, שנסדק – אם כשישפכו לתוכו מים חמים יישבר מחמת הסדק, הריהו לנטילת ידים אף אם הסדק דק מאוד והמים אינם מחלחלים דרכו כלל.
- כלי שאינו עומד ללא תמיכה – פסול לנטילה, אך אם כשנשפכים הימנו המים ללא התמיכה נותרת בו רביעית – ניתן ליטול בו ידים בכמוּת המים שהוא מכיל ללא התמיכה.
- תיק, סל קניות, וכיוצא בהם, אשר אינם מיועדים למים, אף אם התקין להם מושב, אשר בשעה שהם מונחים עליו הם מכילים רביעית מים ללא תמיכה נוספת – פסולים לנטילה.
- כלי שמיוצר באופן ששפתו האחת גבוהה מחברתה, וכגון שיש לכלי 'פִּייה' הנמשכת כלפי מעלה או כלפי מטה – יש אומרים שאין ליטול ידים אלא דרך הצד הנמוך יותר, ויש חולקים.
- כלי שבתחתיתו קבוע ברז, ניתן ליטול בו ידים בין דרך הפתח העליון של הכלי, ובין דרך הברז, (וראה להלן). ויש להקפיד גם על אפשרות סגירה הרמטית של הברז, וכן שהברז יהיה מחובר לכלי בצורה הרמטית.
שפיכת מים מתוך כלי וב'כוח גברא'
- יכול אדם ליטול את ידי חבירו בכלי, אך ידיו אינן נחשבות כ'כלי' לגבי חבירו, ולכן אם חפן רביעית מים בידיו ושפכם על ידי חבירו, אין זו נטילה.
- מי שנטל את ידו האחת ברביעית מים מתוך כלי, ונשארו מים בידו, ושפכם על ידו האחרת – לדעת רוב הפוסקים, הנטילה פסולה; ולדעת רבנו תם הנטילה כשֵׁרה.
- בנטילת ידים, צריך שהמים ישָׁפכו על ידי הנוטל בכוח אדם, ובלשון הפוסקים: 'כֹּחַ גַבְרָא', ולכן צריך לשפוך באופן שהמים יגיעו עד כל שטח היד בכוח השפיכה, ולא מתוך זרימה עצמונית.
- אין ליטול ידים מתוך ברז הקבוע בקירות הבתים בימינו, ואף בשעת הדחק. ויש שהקלו בשעת הדחק, בתנאים מסוימים.
- ישנם שני תנאים בסיסיים לנטילת ידים: כלי ו'כח גברא'. ולכן, טבילת הידים, או שִׁכשוכן, במים שבִּכלי – אינם נחשבים לנטילה. אולם, לדעת בעל הלכות גדולות, שכשוך הידים בכלי נחשב לנטילה. ואם חיברו כלי לקרקע – נחלקו הפוסקים אם אף לדעת בה"ג השכשוך בו נחשב כנטילה. ואם יָצרו כלי בדבר המחובר לקרקע – נחשב הכלי כקרקע, ולכל הדעות אין השכשוך בו נחשב כנטילה.
- מיכל מים שבתחתיתו קבוע ברז – יש אומרים שאין ליטול ידים ישירות מן הברז; אך לדעת פוסקים רבים, ניתן ליטול מן הברז, בתנאים מסוימים. ולכתחילה, יש להעדיף נטילה מכלי רגיל.
הלכות שונות
- מקוה מים שיש בו יותר מעשרים סאה מים שאינם שאובים בכלי, ניתן להשלימו עד ארבעים סאה ממים שנשאבו בכלי, על ידי 'המשכת' המים בחריץ שבקרקע לתוך המקוה.
- זרם של נוזלים המועברים מכלי אל כלי – המכונֶה 'נִצוֹק' – בדרך כלל אינו נחשב מבחינה הלכתית כחיבור בין הנוזלים שבכלי האחד לנוזלים שבכלי השני, בין לקולא ובין לחומרא.