בין הזמנים בעיצומו. כל הסדרים מתבלבלים, הכל 'בשיטה' לא שיגרתי…
רק בבין הזמנים אפשר למצוא אנשים ששותים את כוס הקפה של בוקר שלהם ב-12 בצהרים באיזו תחנת דלק נידחת…
רק בבין הזמנים ניתן לראות אנשים שביום יום מסתובבים בפנים חמורות סבר כשהם צוהלים כילדים על אופניים (חשמליות…) על שבילי הפארק בחיפה או בעין גדי…
בקיצור, אלו ימים בהם הסדר והמוסכמות מתערערים קצת.
המצב הזה יוצר התמודדויות חדשות וכל מיני הזדמנויות בהם לא נתקלים כל כך במהלך השנה. מתי יוצא לכם להתמודד עם ארוחות פרוביזוריות בכל מיני מקומות או ילדים שחוזרים בשעה שהיא לא יום ולא לילה, אחרי יום פעילות ארוך ומאומץ ובמקום להירדם הם 'מדליקים' את כל הסביבה…
אותי המצב הזה הביא לתובנה חדשה. ומעשה שהיה כך היה.
במסגרת בין הזמנים יצא לי ללכת לקניות עם כמה מילדיי. כשנכנסנו לחנות הנעליים והמוכר שהיה אדיב וכנראה קצת משועמם פיתח איתי שיחה נלבבת, מצאתי לנכון לשתף אותו בשאלה שנשאלתי רק במוצאי תשעה באב האחרון.
לפי מנהג הגר"א ועוד כמה פוסקים לא מברכים ביום כיפור ובתשעה באב בבוקר את ברכת 'שעשה לי כל צרכי', רק בערב כאשר נועלים את הנעליים. מה שהביא אותי לנסות לבחון מדוע התייחדה ברכה מיוחדת על הנעליים יותר משאר המלבושים או הדברים שאנו משתמשים, דווקא על הנעליים אנו מברכים 'שעשה לי כל צרכי', מדוע?
כאמור, שאלתי את מוכר הנעליים האם הוא חשב פעם על השאלה הזו.
הוא ענה לי תשובה שהפתיעה אותי מאד. הוא הוציא לי גזיר עלון ישן שם הייתה מובאת השאלה הזו עם תובנה מוסרית חזקה ביותר.
נעל הוא פריט הלבוש היחיד שיש משמעות גדולה מאד למידה שלו. לחולצה, חליפה או כל דבר אחר אין כל כך משמעות אם לובשים מידה גדולה מעט או קטנה קמעה. זה נסבל ואפילו לא תמיד ניכר. לעומת זאת נעליים חייבות להיות במידה המדויקת. אם הנעל קטנה אפילו במקצת היא לוחצת, ואם היא גדולה אפילו במידה אחת היא 'בורחת' מהרגל ואי אפשר ללכת איתה.
נעליים זה דבר שקונים רק במידה המדויקת!
כאן מגיעה ההבחנה הנפלאה… דווקא על הנעל אנחנו מברכים 'שעשה לי כל צרכי'.
כלומר, דע לך יהודי יקר! כמו שהנעל שלרגלך היא בדיוק במידה הנכונה, כך כל צרכיך – אלו שריבון העולמים מסדר לך, הם תפורים בדיוק נמרץ למידתך שלך!!
אין ניסיון שגדול עליך ואין מצב שהוא קטן ממידותיך. כל מצב בו אתה נמצא מיועד בדיוק בשבילך שאם לא כן לא היית מגיע אליו.
את כל זה ראיתי באותה חנות נעליים.
כשיצאתי משם חשבתי לעצמי ברוח הימים האלו. כל סיטואציה בה אנו נמצאים, בין אם זו השגרה המבורכת או השוחקת, בין אם אלו ניסיונות ומצבים של בין הזמנים או דומיהם, הכל הכל תפור ומדויק למה שאני או אתה צריכים לעבור. אין שום דבר שלא מיועד ספציפית אלינו!!
בין הזמנים
חזק ומחזק!!!
נאים הדברים למי שכותבם!