גיטין דף פא
אלו דברים מיהר מרן הגר"ש ואזנר להוציא מביתו?
ביערתי הקודש מן הבית
מרן פוסק הדור הגר"ש ואזנר זצ"ל היה נזהר ושומר מכל משמר לבל ישכנו בביתו כספים של הישיבה, עד שכאשר היו מתקבלים אצלו לפעמים תרומות עבור הישיבה מאנשים שפקדו את מעונו, היה ממהר לשלוח את הכסף להנהלת הישיבה. משנשאל פעם על הנהגה זו, מדוע הוא כה חרד על כך, וכי מה יקרה אם ימתין לשעה נוחה יותר, השיב רבינו: "אני מבקש לקיים את מצוות 'ביערתי הקודש מן הבית' כמה שיותר מהר" – בהביעו את חרדתו הרבה, מהמכשול העלול לצמוח כאשר כספי הקדש מתגלגלים בבית.
גם בשעה שעלה רבינו לתורה בימות החול והתחייב נדרים ונדבות, ראו הכל, כיצד על אתר הוא שולף מכיסו את הסכום הנקוב ומזדרז להעבירו לגבאי, לבל ישכין באוהלו ולו חוב קטן של ממון גבוה.
"ולפעמים אנשים שמוחזקים לשומרי מצוות ויראי אלוקים בכל התורה, עושים כאילו כל התורה דבר בפני עצמו, ועוונות שבממון דבר בפני עצמו, לא ידעו ויבינו כל התשובה על עוול ממון וגזל מעכבת על כל העוונות" – כך דיבר פעם רבינו בקודשו באחת מדרשותיו שבין כסה לעשור.
לעומת זאת, לא פעם כאשר עמדה הישיבה במצב של גירעון תקציבי, וויתר רבינו על משכורתו שלו, אך בה בעת דאג שמשכורותיהם של יתר אנשי הצוות ישולמו במלואן, בעיתן ובזמנן.
במסמכים שנשתמרו מהימים ההם, מרטיט לקרוא את מילותיו של רבינו, בהצהירו כי הוא מוותר ומוחל על סכומים נכבדים שיועדו למשכורתו, לאור מצבה הפיננסי העגום של הישיבה.
כך כותב הוא בפתקה מצהיבה הנושאת את התאריך כ"ט אלול תשט"ז:
"הריני מאשר בזה, היות שהגרעון בישיבתנו יח"ל הוא גדול מאד, הריני מוותר על סכום אלף שמונה מאות ארבעים וחמשה לא"י המגיע לי עוד מהמשכורת שלי משנת תשט"ז"…
בפתקה אחרת מתאריך כ"ד חשון תשי"ח, נכתב:
"הריני מאשר בזה, שהיות ישיבתנו במצב לא טוב בעניינים כספיים, הריני מוותר לעת עתה על אלפיים ומאתיים לא"י המגיע לי עוד משנת תשי"ח"…
(אבי ההוראה)