נביא כאן מילין יקירין בסגולת הלימוד בספר האוה"ח הק' לרגל יומא דהילולא קדישא דיליה שחל בט"ו תמוז. וכנודע מאז ומקדם שהוא מועיל לכל העניינים, ברוחניות ובגשמיות. בבני חיי ומזוני רוויחי. וכן יהי רצון שזכות הגדולה תעמוד לכל בית ישראל להיוושע בכל מילי דמיטב.
ברוח – כשהזכירו בפני הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקווירא זי"ע בחור שהיה צריך חיזוק רוחני היה מורה ללמוד עמו בספר האור החיים (כל קטע בספר הקדוש, ולאו דווקא בענייני מוסר).
מי לנו גדול מהגאון רבי מאיר אריק זצוק"ל שקבע בכל שבוע ללמוד את פירושו של ה'אור החיים' על הפרשה מרישא ועד גמירא, והעיד על עצמו שבפעם הראשונה שגמר ללמוד את דברי ה'אור החיים' מידי שבוע בשבוע הרגיש שנהפך ל'איש אחר' (הובא בהמאיר לעולם עמד נג).
ב'בני' – סיפר הגה"צ רבי בנימין מנדלזון זצ"ל רבה של קוממיות שבהלוויתו של הגה"צ רבי דוד שפארבער מבראשוב זצ"ל בעל ה'אפרקסתא דעניא' התלווה אל הרה"ק הלב שמחה זי"ע, ובדרך הילוכו סיפר לרבי שהמנוח לא היו לו רבות בשנים זרע של קיימא. ובצר לו פנה אל רבו הרה"ק ה'אמרי יוסף' מספינקא, ויורהו הרה"ק ללמוד איזה קטע מסויים בספה"ק אור החיים כסגולה לזרע של קיימא, ואכן במשך זמן קיים את אשר נצטווה עד שנושע, ובערוב ימיו נאבד מזכרונו איזה קטע ציווהו ה'אמרי יוסף' ללמוד, אינו מצליח להיזכר. נענה הלב שמחה ואמר, באמת. כל קטע וקטע בספר קדוש זה מסוגל לבנים. אחר של'אור החיים' בעצמו לא היו צאצאים והכניס את כל כח המוליד שלו בספרו זה, על כן מסוגל הספר לפעול בנים עוסקים בתורה ובמצוות (וכעי"ז איתא באמרי פנחס מהרה"ק מקאריץ זי"ע)
הגה"צ רבי הלל שלעזינגער זצ"ל ל"ע לא נתברך בפרי בטן זמן רב אחר נישואיו, והלך לדרוש ברופא גדול ומלומד ביותר. אמר לו הרופא, רבי יהודי, כאשר יצמחו עשבים על כף ידי יהיו לך ילדים, כאומר לו התייאש נא, וחבל על הכוחות שהינכם משקיעים בזה כי תמו כל הסיכויים, רבי הלל לא התמהמה ושם פעמיו מיד אל ציונו של ה'אור החיים' הקדוש אשר בשיפולי הר הזיתים, ושם קיבל על עצמו בדמעות שליש ללמוד בכל שבוע מספרו הבהיר. וראה זה פלא – כעבור שנה חבק בין זרועותיו את בתו הבכורה וזכה להקים דור ישרים מבורך בחתנין רבנן, אחד מהם היה הגה"צ רבי משה הלבערשטאם זצ"ל חבר הבד"ץ העדה החרדית בעיר הקודש. וכן הגאון הגדול ר' סנדר פריינד זצ"ל והגאון הגדול ר' משה נחום שפירא זצ"ל.
בהיות בתו הרבנית הלברשטאם בת תשע פשטה אז בעיה"ק ירושלים מחלת ה'דיפטעריא', מחלה זו רבים חללים הפילה, ובכיתתה עצמה הלכו אז לעולמם ג' מחברותיה ויהי היום וביקרה הילדה אצל הרופא מסיבת הצטננות ובבדיקת הרופא הבחין בה סימני ה'דיפטעריא' ל"ע. וגמר בנפשו בלא אומר ודברים להכניסה כך – ללא שום הכנה אל חדר הניתוח ע"מ לנתחה ולנסות להצילה מלהבה של מגיפה זו. באותו זמן רץ אביה ר' הלל לישיבתו של המהרי"ץ דושינסקיא זצוק"ל להזכירה לפניו לטובה ולברכה (והמהרי"ץ שהיה באמצע מסירת שיעור לתלמידים הפסיק השיעור ואמר תהילים עם תלמידיו – דבר אשר לא עשה מעולם ורק כאן יצא מגדרו לגודל סכנת חייה ופיקוח נפשה) כן הבטיח ר' הלל שכשיעזור ה' ותקום ממיטת חוליה ותתהלך בחוץ שלא על משענתה, יביא את בתו להדליק נר בביהכנ"ס של ה'אור החיים' הק' אשר ניצב ב'עיר העתיקה' (ענין זה של הדלקת הנר בביהכנ"ס של האור החיים הק' היה ידוע בירושלים כסגולה נפלאה לכל הישועות) וכמו כן ידליק הוא בעצמו נר בכל עש"ק קודם כניסת השבת לטובת נשמת ה'אור החיים' הק'. ואכן, אחר הניתוח קמה הבת ושבה לבריאותה ואיתנה הראשון. פשיטא ואין צריך לומר שקיימו את ההבטחה הנ"ל
בחיי – ידוע מה שנכתב ב'אמרי פינחס' (שער התורה קל"ג) פעם אחת חלה בנו של הרב ז"ל, וקיבל על עצמו ללמוד בכל יום דף מ'אור החיים' בחומשים הגדולים דק' שקלאב.
וכה אמר הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקארלין שהלימוד בספר אור החיים הק' הוא סגולה להנצל ממחלות זמננו (ומי יאמר שסגולה זו אינה צרכת…)
מעשה שהיה בשנת תשע"ג בראש ישיבה חשוב בארץ הקודש, שאיבד את ראייתו. משפנה אל חכמי הרפואה אמרו לו שמאור עיניו כבר לא ישוב אליו לעולמים, ביום ההילולא של האור החיים הקדוש, ביקש מתלמידיו שיעלוהו על הציון הקדוש. ואכן עשה את כל הדרך הקשה מאד (למי שחשכו עיניו בהר הזיתים) עדי הגיע לציון הקדוש. שם קיבל על עצמו ללמוד בכל יום ויום מהספר הקדוש, ויהי לאחר כמה ימים שב להיבדק בבית החולים, וראה זה פלא. הרופא ראה במוחו שהחלק שבמוח הממונה על הראיה חזר לפעול כראוי וממילא כדאי לערוך לו ניתוח להחזיר ראייתו, וכך הוה – הלה רואה היום בעיניו. זהו סיפור אחד מני אלפי אלפים.
שמעו נא רבותי למעשה נורא המראה לנו כוחה של 'קבלה' טובה ובייחוד בזכות שיעור יומי בספר 'אור החיים' הקדוש. כפי ששמענו מבעל המעשה. מה שאירע לפני כמה שנים עם אחיו, אברך חשוב משכמו ומעלה מתמיד מופלא, בחודש תמוז שנת תשע"ט נחלשה ראייתו ל"ע בשתי עיניו באופן נורא מאד. עד שבעת הלימוד בכולל הוצרך לשבת כשהגמרא צמודה לעיניו, (לאחר זמן גרע מצבו וכבר הוכרח ללמד עם מגדלת אלקטרונית מיוחדת- עלעקטרישע פארגרעסערונג גלאז, ובשבת בלית ברירה אמר רק תהילים) והחל להתרוצץ מרופא לרופא. הללו גילו שיש לו קטרקט בשתי עיניו אבל חששו מלטפל בזה. כי היה לו גם בצקת ולטענתם הוצרך לחקור בבדיקות מקיפות לדעת מה זה ומה מקורו.
בני המשפחה כולה הזעיקו את כל ה'עסקנים' ואת כל בתי החולים, הן כאן בארה"ק וגם בחו"ל, וכולם פה אחד – האברך חלה במחלה נדירה שאין להם כל דרך לתקן ח"ו, רק זאת יש בידם לפעול שעכ"פ לא יתקלקל יותר. ע"י דיאטות וויטמינים שונים.
ויהי מקץ שנתיים ימים. ביום ט"ו לחודש תמוז תשפ"א יומא דהילולא של ה'אור החיים' הקדוש, ישב אחיו – 'מספר העובדא' בסעודת הילולא לכבוד האור החיים, ונזכר שהיום יום הולדתו של אחיו הנ"ל (אשר גם נקרא בשם "חיים" כבעל ההילולא), וחשב שבוודאי יהיה לו האור החיים למליץ יושר לרפואה, על כן קיבל על עצמו ללמוד בכל יום בספר אור החיים הקדוש. אבל היצר הערים עליו קשיים, ולא קיים ממש את הקבלה. בהגיע ארבעים יום לפני ר"ה (כ' מנ"א) החליט למסור שיעור יומי בספר אור החיים בקו טלפון של בני המשפחה, וכך עמד היטב בקיום הקבלה (כי אם שכח ביום אחד למסור השיעור הזכירוהו כל בני המשפחה אודות השיעור).
הלה ממשיך לספר. כמובן שהיצר הרע התערב לקראת סוף הארבעים יום, הקר התחיל לעשות בעיות משונות (לדוגמא, שאי אפשר היה לדבר או לשמוע יותר מחצי דקה וכו'). אבל הוא החליט להלחם אתו ופתח קו חדש מיוחד ללימוד אור החיים, והחליט להמשיך בלימוד השיעור יותר מארבעים יום ללא קצבת זמן.
וכאן הוא בא לפרט מהותו של נס, כי באמצע אלול (לקראת סוף מ' יום הראשונים) החלו לראות קצת שינויים לטובה בבדיקות הדם. כמו"כ בסוף חודש תשרי בחסדי ד' הוחלט ע"י מנהל מחלקת עיניים בביה"ח לעשות הניתוח קטרקט מתוך תקוה שאולי תחול הטבה במצב הראיה. הגם שבמשך שנתיים לא רצו להחליט על צעד כזה,
ביום י"ד כסלו תשפ"ב (- יומיים אחר יומא דהילולא של הרה"ק ה'בת עין' זי"ע שבו נתנו 'תיקון' וערכו סעודת הילולא לרפואתו) ישבו עסקני המשפחה עם המנתח בטרם הניתוח. והלה הראה להם 2 צילומים, א. הצילום מלפני חודש וחצי (סוף תשרי כנ"ל). ב. הצילום שערך עכשיו. בה נראה שהבצקת נעלמה כמעט לגמרי. ויהי לפלא… ואף הרופא הגדול אמר שאינו יכול להסביר פשר הדבר והראה באצבעו כלפי מעלה…
ואכן בנר ג' דחנוכה ערכו את הניתוח להסיר את הקטרקט, ולמחרת הורידו לך את התחבושת, ונתקיים בו בחרש 'ברוך פוקח עורים. אם עד אותו היום לא הועילו לו בתי עיניים' (משקפיים) הרי מעכשיו אינו צריך להם…
וראו בעיניהם, איך ש"כל הרופאים והפרופסורים בארץ הקודש ובחוץ לארץ אומרים פה אחד אין מה לעשות ובמה לעזור לו, לעומתם יש אחד יחיד ומיוחד" אשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. וגם כשהמצב נראה לאחר יאוש הרי אב לנו בשמים ממעל…
ולסימנא מילתא. בדקו ומצאו שהגיעו למנין 130 שיעורים בספר הק' אור החיים (מארבעים יום קודם ר"ה), והוא, גימטריא עין, ולכן קיבלו על עצמם ללמוד עוד 130 ימים להודות ולהלל ולזכות לישועת ה' בשלמות גם בעין השניה.
אכן בחודש אדר א'. ביום השיעור מספר 212 כמנין 'רואה' (וכמנין 'אורה') הזמינו אותו לניתוח על העין השניה ובחסדי ד' ליהודים היתה אורה ושמחה, והוא מהלך היום כאחד האדם.
ו'במזוני' – כה היה מעשה שהייתי עד לו, שנסעו קבוצת אברכים על ציונו הקדוש ביום מן הימים. ושם דיברו אודות הסגולה לקבל ע"ע להגות בספרו הקדוש. שעי"ז ניתן לפעול ישועות גדולות ונצורות עד אין חקר, למחרת היום התקשר אחד האברכים שהיה שם, וסיפר שהוא 'מוכר ספרים', ולאחרונה נשארו בידו מאות ספרים שלא מצא להם קונים ונגרם לו הפסד ממון רב. ובין הספרים היו גם מאתים וחמישים ספרי אור החיים הקדוש. אתמול בלילה קיבל הלה על עצמו ללמוד בקביעות בספר הקדוש והיום בבוקרו של יום פנה אליו סוחר ספרים שצריך הוא לספרים רבים, וראשונה הוא נצרך לכמאתיים וחמישים ספרי אור החיים הקדוש הנ"ל
(באר הפרשה – פרשת בלק)