"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" (יט, ב)
הרב חיד"א מביא מהמדרש, שמשה רבנו ע"ה בהיותו במדבר, יום אחד כאבו לו השיניים, היה קשה לו הלימוד אבל התגבר. הקב"ה היה מתגלה אליו כל יום ולומד איתו.
באותו יום שכאבו לו השיניים, שאלו הקב"ה: משה, מה יום מיומיים? אינך נראה כמו בכל יום!
אמר משה לקב"ה: "ה' אלקים אתה ידעת", לפניך ה' נגלו כל תעלומות, וכי אני צריך לומר לך?!
אמר לו הקב"ה: בכל זאת, תאמר לי, תתפלל אלי.
אמר לפניו משה: רבונו של עולם, כואבות לי השיניים, תרפא אותי.
שאלו הקב"ה: ומדוע עד עכשיו לא אמרת?
אמר לו משה: אתה הבאת עלי את הכאב, מי יאמר לך מה תעשה ומי יאמר לך מה תפעל.
אמר לו הקב"ה: אף על פי כן, רציתי שתתפלל אלי, אני אוהב לשמוע את תפלת הצדיקים. ועכשיו, לך למקום פלוני בשדה, קח לך עשב זה וזה, תשרה אותו במים ואחר כך תשים אותו על השן הכואבת ותתרפא.
הלך משה רבנו ומצא את אותו עשב, שם אותו על השן והתרפא.
עברה שנה, באותו תאריך בדיוק, שוב כאבו למשה רבנו השיניים. אמר: למה אטריח כלפי מעלה, לפנות שוב אל הקב"ה ולבקש רפואה? הלך וחיפש בשדות, מצא את אותו עשב, לקח אותו ושם כפי ההוראות שקיבל בשנה שעברה – אך הפעם לא הועילה התרופה מאומה. הכאבים החזקים עדיין תקפוהו בעוז.
נגלה אליו הקב"ה, שאל אותו: משה, מה ארע לך?
אמר לו: הלא יודע אתה, כואבות לי השיניים.
ומה עשית?
לא רציתי להטריח אותך, ועל כן נטלתי את אותו עשב שהשתמשתי בו בשנה שעברה ושמתי אותו על השן, אך לא הועיל לי.
אמר לו הקב"ה: כלום חושב אתה שהעשב מרפא? אני מרפא! אז אמרתי לעשב שירפא אותך, והעשב עשה את מה שאמרתי לו. עכשיו לא אמרתי לו לכן לא ריפא אותך.
זהו הענין של פרה אדומה. עלול אדם לשאול: וכי הפרה יכולה לעשות משהו? יש בה איזה סגולה? ועוד שמצד אחד היא מטהרת את הטמאים ומצד שני מטמאת את הטהורים, לכן אומר הקב"ה "חקה חקקתי, גזירה גזרתי" – אני זה שקבעתי שהיא מטהרת, אני זה שקבעתי שהיא מטמאת "ואין לך רשות להרהר אחריה".
.
(רבי בן ציון מוצפי שליט"א – דורש ציון)