כלים מצופים
במדריך הכשרות של העדה החרדית תשפ"ג (חלק א' עמ' 22 סעיף 1) נכתב: "כלים בציפוי טפלון קרמי, אמאיל (מחבתות, סירים, תבניות אפיה וכדומה) אינם צריכים הגעלה. המיוצרים בחו"ל טעונים טבילה". בסדרת מאמרים זאת נעמוד על מהותם של ציפויי הכלים הללו בהקשרים הלכתיים שונים.
כלים קרמיים וציפוי קרמי
כלים קרמיים הינם כלים המיוצרים מן המינרל חרסית המצוי בסלעי האדמה. כלי החרס מיוצרים מחרסית הנילושה במים, מעוצבת לכלי, ומתייבשת בתנור. חימום נוסף של כלי החרס עד קרוב לטמפ' ההתכה גורם לחלק ממרכיביו להינתך וליצור ציפוי זכוכיתי. ניתן גם לטבול את הכלי חרס בהתך זכוכיתי חיצוני ובכך להביא לקבלת כלי מזוגג. כלי החרס הללו, עם ובלי ציפוי זכוכיתי, מוגדרים ככלים קרמיים. עובי הציפוי הזכוכיתי 0.5 מילימטר.
הציפוי הקרמי של כלי בישול אשר גופם עשוי ממתכת הינו אחד מסוגי הציפוי הנועדים למנוע הידבקות של הנאפה והמתבשל בדופן הכלי (non-stick coating). הציפוי יוצר אמנם מראה דומה לכלים קרמיים מזוגגים, ומכאן השם "מחבת קרמית", אולם אין מדובר בקרמיקה אמיתית. חומר הציפוי אינו עשוי מחרסית כמות שהיא ולא מזכוכית קלסית.
עובי הציפוי הקרמי הינו בסדר גודל של אלפיות המילימטר.
חומר המוצא של הציפוי הקרמי
החומר ממנו מייצרים את הציפוי הקרמי נקרא TEOS והינו תוצר של תגובה כימית בין אלכוהול לבין חומר המורכב מסיליקון וכלור הנקרא סיליקון טטרה כלורי. מקורו של הסיליקון הטטרה כלורי, בחול או בחרסית שעברו מספר שינויים כימיים. מקורותיו האפשריים של האלכוהול עשויים להיות מגוונים. לא מן הנמנע, שימוש באלכוהול חמץ מהעורר שאלות אודות האפשרות לבשל בפסח בכלים עם ציפוי קרמי (מסתבר שאין הציפוי נותן טעם במתבשל בכלים)
תהליך הציפוי
תמיסה מימית של החומר TEOS ניתזת על הכלי המתחמם לטמפ' של בין 450 ל-600 מ"צ. יחידות החומר מתלכדות לשרשרות ארוכות (פולימר) ונצמדות למתכת אותה הן מצפות.
מחבתות וסירים קרמיים אינם עוברים הברקה באמצעות מברשות הספוגות במשחה שומנית, אשר החיכוך בינן למתכת יוצר טמפ' גבוהה, שכן פניהם מיועדות להיות מצופות בציפוי הנקרא קרמי. ההברקה הינה הסיבה העיקרית לצורך בהגעלת כלים חדשים. גם חששות להתזת שומנים על המתכת בשלבים מוקדמים של רידוד המתכת ועיצוב הכלי אינם רלוונטיים, בשל החימום הנחשב לליבון חמור ובוודאי לליבון קל. כלים המצופים בציפוי קרמי אינם חייבים בהגעלה.
טבילת כלים קרמיים
שכבת הציפוי הקרמי יכולה להינתך ולהתמצק מחדש בדומה לחומרים פלסטיים. אולם, רבים מפוסקי הדורות האחרונים סבורים שכלי פלסטיק פטורים מטבילה משום שלא היו כמותם בזמן בו קבעו חז"ל שכלי זכוכית חייבים בטבילה, בשל האפשרות למצקם לאחר ההתכה.
עם זאת כאמור במדריך הכשרות, הכלים בעלי הציפוי מונע ההדבקה אשר עיקרם במתכת – חייבים בטבילה. זאת, בשל עוביו המינימלי של הציפוי, המחשיבו כטפל לעיקר הכלי.
י. אשר. המודיע כ"ד סיון תשפ"ג