הרב בנימין בירנצוויג
והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה (יב, ג)
משה רבנו אבי הנביאים אשר זכה שעליו אמר הקב"ה "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, פה אל פה אדבר בו, ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט", שיא השיאים שאין למעלה ממנו…
והנה מעיד על עצמו משה שהוא ענו ופחות מכל האדם אשר על פני האדמה?! תמיהה עצומה!!
וכדי לתרץ תמיהה רבתי זו, נביא קושיא נוספת שהקשה הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין:
אמרו חז"ל: אמר רבא 'גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב (בראשית יח, כז) "ואנכי עפר ואפר", ואילו במשה ואהרן כתיב (שמות טז, ז) "ונחנו מה"'. במושכל ראשון תמוהים הדברים, במה גדול הנאמר במשה ואהרן יותר מהנאמר באברהם, הלוא עפר ואפר גם כן לא נחשב לכלום ואף הוא ביטוי גדול יותר לביטול ואי קיום?
ביאר בטוב טעם הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל על פי מעשה שהיה, ביום הכיפורים עמד לו יהודי בבית הכנסת של רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל והתפלל בשברון לב ובנמיכות רוח כשהוא מדגיש את מילות התפילה "עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי" וחזר עליהן כמה פעמים להרגיש בנפשו עד כמה הוא עפר ואפר, והנה כעבור שעה קלה בשעת קריאת התורה שומע רבי יהונתן כיצד יהודי זה מתקוטט עם הגבאי אודות איזה עליה יכבדו אותו תוך שהוא מוסיף בדברי קינטור 'הידעת מי אני ומי אתה'….
ניגש אליו רבי יהונתן והוכיחו על פניו הלוא זה עתה אמרת בבכי ושברון לב "עפר אני בחיי", כיצד זה עתה אתה אומר לגבאי 'מי אתה ומה אני'?! ויען היהודי ויאמר, אמנם כן לגבי הקב"ה אני עפר ואפר, אבל כנגד הגבאי… מי הוא?!
מסיים הגאון רבי מאיר שפירא, כשאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר למי אמר זאת להקב"ה, ובודאי נגדו יתברך בטלה כל מציאות שבעולם, וזו אכן מעלה גדולה לחשוב כן באמת, אבל משה ואהרן שדיברו אל כלל ישראל ובכל זאת הנמיכו רוח באמרם ונחנו מה, בזה שהחשיבו כל אחד ואחד מישראל יותר מהם, זה מעלה יותר גדולה זו עבודה יותר קשה, 'גדול ממה שנאמר במשה ואהרון שאמרו "ונחנו מה"!
לפי זה הפלא ופלא באור מילות הפסוק: "והאיש משה ענו מאד" ובמה התאפיינה ענותנותו הגדולה "מכל האדם אשר על פני האדמה" בזזה שהוא אמר "ונחנו מה" שביטל עצמו כלפי כל אחד ואחד, זו שיא דרגת הענוה., ולא שחשב משה רבנו שהוא פחות מכל אשר על פני האדמה, אלא שעונתנותו היתה כלפי כל אחד אשר על פני האדמה, ולכן זכה לתואר "והאיש משה ענו מאד".
בספר חיכו ממתקים שיצא על הנהגותיו של מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל מסופר שהגאון רבי יגאל רוזן שליט"א ראש ישיבת אור ישראל סיפר, ששנה אחת בתאריך א' באלול היום שבו בני הישיבה חוזרים ללימודיהם לאחר בין הזמנים כשמגיעים גם התלמידים החדשי שנבחנו ונבחרו להכנס לשיעור א' בישיבה, המתינו לו אב ובנו ליד פתח הכניסה להיכל הישיבה, ראש הישיבה ניגש אליהם ושאל לחפצם ולפליאת הגר"י רוזן השיב האב 'אני מעונין להכניס את בני לישיבה'.
כשניסה ראש הישיבה להסביר שעכשיו לא מתקבלים בחורים חדשים ומבחני הקבלה התקיימו ב'זמן' הקיץ, הציג האב את עצמו כרופא השיניים של מרן הגרש"ז אויערבך והוסיף 'ור' שלמה זלמן שלח אותי אליכם לבקש בשמו שתקבל את בני לישיבה'.
מאוחר יותר התברר שהבן למד במוסד תיכוני ורצה לעבור לישיבה קדושה האב לא התלהב מהרעיון ולאחר ויכוח נמרץ עם בנו החליטו השנים לגשת להגרש"ז וכפי שיאמר כך יעשו, ראש ישיבת קול תורה' המליץ לאב לקיים את בקשת בנו ולהעבירו לישיבה ואף המליץ לו על ישיבת אור ישראל בפתח תקוה כמי שמתאימה לכישוריו של הבן, כיון שהיה זה כבר ממש לפני תחילת זמן אלול והגרש"ז הבין שב'אור ישראל' יערימו קשיים על קבלתו של בחור נוסף בעת הזו, אמר לאבא שהוא יכול לומר בשמו להגר"י רוזן שיקבל את הבן לישיבה, הגרש"ז הבין מן הסתם שאם הדבר לא ייעשה עכשיו והבן לא יתקבל לישיבה כבר לחודש אלול יתכן שהבן עצמו יסוג מהחלטתו לעבור לישיבה קדושה.
כך או כך האב והבן הגיעו ל'אור ישראל' והאבא הציג בפני הגר"י רוזן את בקשתו של מרן הגרש"ז לקבל את הבן לישיבה, והאב המשיך לומר לראש הישיבה 'שהגרש"ז אויערבך ביקש להוסיף שאם הרב אינו מאמין שהוא שלח אותי לכאן הנה הוא מוסר את מספר הטלפון החסוי שלו ומבקש שראש הישיבה יתקשר אליו'.
ועכשיו באה ההפתעה העיקרית… 'רבי שלמה זלמן ביקש עוד לציין' אמר האב 'שאם ראש הישיבה יגיד שאינו מכיר אותי בכלל (את ר' שלמה זלמן…) ואינו יודע מי אני, אזי אני מזכיר לו שבאתי לנחם אותו בימי האבל על אביו', כלומר שלראש ישיבת קול תורה' היתה הווה אמינא שהגאון רבי יגאל רוזן ראש ישיבת אור ישראל' לא מכיר אותו בכלל ואינו יודע מי הוא הגאון המפורסם שבדור רבי שלמה זלמן….
הגר"י רוזן סיפר שבימי ה'שבעה' על הגרש"ז סיפר את המעשה הזה לבניו הגאונים שליט"א והכל יצאו מגדרם מרוב התפעלות על ענוותנותו היתירה של מרן.