הרה"ג רבי אפרים ווקסמאן שליט"א ראש ישיבת מאור יצחק סיפר סיפור נפלא ששמע מפי בעל המעשה, וכך סיפר:
פעם ביקר בארץ ישראל אצל חסידישער איד עם פאות ארוכים, ולפתע הבחין שעל כותלי ביתו של אותו אדם הייתה תלויה תמונה גדולה של הרה"ג רבי שלמה פרייפעלד זצ"ל ראש ישיבת שער ישוב – הישיבה הזאת הייתה לבחורים מודרניים והוא עסק רבות להחזיר אותם בתשובה, וזה היה מוזר מאד שיהודי מארץ ישראל יהיה לו תמונה מראש ישיבה שמתעסק עם בחורים כאלה. מספר בעל המעשה: לגודל תמיהתי, שאלתי את האיש הזה "כיצד מגיע אליך תמונה זו?" וענה לי: אם אתה שואל אז אני יספר לך.
אני גדלתי במשפחה של חרדים לדבר ה' יראים ושלמים שומרי תורה ומצוות – אַן ערלעכע שטוב. לדאבוני הרב ירדתי מהדרך רח"ל, התחברתי עם קבוצה של היפיס וגידלתי את השערות שלי כדרכם, וניתקתי את עצמי מדרך התורה ולא אחזתי בכלום. פעם נצרכתי לסכום כסף גדול אך לא הייתה לי אפשרות להשיג את הסכום הזה, ולכן החלטתי לחפש עבודה כדי להשיג את הסכום הדרוש לי. מידי חפשי עבודה ראיתי מודעה שישיבה אחת מחפשת שוער (שלאק שמש – janitor ).
הצעתי את עצמי, וראש הישיבה הרה"ג רבי שלמה פרייפעלד זצ"ל שלח לקרוא לי לתהות על קנקני. כשהגעתי שם התחיל ראש הישיבה לדבר עמי, ולפתע שם לב שאני אינני כלל היפי, אני מגיע ממשפחה טובה והיימיש אלא שרח"ל ירדתי מהדרך . ולתמיהתי הגדולה והמרובה אמר לי ראש הישיבה: להיות שוער אצלי לא בא בחשבון, אין לי משרה פנויה כזאת בשבילך , אבל יש לי בשביל¹ הצעה אחרת, להיות מלמד תינוקות. מספר האיש הזה: כששמעתי את דברי ראש הישיבה, חשבתי שהוא נפל על הראש, ולא האמנתי מה שהאוזניים שלי שומעים . שאלתי אותו "האם כבודו מציע לי – ההיפי – להיות מלמד לילדים??? תסתכל איך אני נראה!!!" ענה לי ראש הישיבה: כן ! דיברתי עמך ותפסתי בדיוק 'מה אתה', יש לך ידיעות באידישקייט וכו', אתה מחפש פרנסה, אז נתתי לך הצעת עבודה שיהיה לך פרנסה, תהיה אצלי מלמד לילדים ואני ישלם לך מאוד טוב… מספר האיש הזה:
לא ידעתי מה לעשות, מצד אחד יש לי פה רעיון מצוין לפרנסה כי אני צריך את הכסף בדחיפות, מצד שני איך אני יכול להסכים להצעה כזאת, הרי איני אוחז בכלום, אני זוכר איזה דברים משנים קדמוניות, אבל הרי אינני שומר שבת ולא אוחז כלום באידישקייט? אמנם ראש הישבה לא וויתר והמשיך ואמר לי: אם אתה רוצה פרנסה אז "טו צו דער זאך – "תעשה "לעניין", תתלבש כמו בן אדם , תלבש כפה וטלית קטן ותבוא אלי ואראה לך בדיוק מה לעשות, ולאט לאט תצמח למחנך גדול…
לא הייתה לי ברירה אחרת, החלטתי להיענות להצעתו, הלכתי הביתה גזזתי את שערות ראשי הארוכות, לבשתי כפה וטלית קטן וחזרתי אליו. ראש הישיבה נתן לי תפילין אח"כ הראה לי את מה שמוטל עלי לעשות, ונתן לי שבוע להכין את עצמי, ואח"ז לחזור שוב להתחיל את העבודה להיות מלמד לילדים … מספר היהודי: כיון שלקחתי את עבודתי הקדושה ברצינות, אז התחלתי להיזכר בזיכרונות ישנים, ומלבד החומר שראש הישיבה מסר לי להכין את עצמי בהם הכנתי את עצמי גם בדברים נוספים.
ביום המיועד באתי לתלמוד תורה עם ראש הישיבה, הוא נכנס עמי לתוך הכתה והתחלתי לומר שיעור מיוחד להתלמידים . סיפרתי להם סיפורי צדיקים והלכות שונות, והילדים נהנו עד למאוד. ראש הישיבה נהנה כמובן אף הוא מאוד מאוד, ואמר לי שהוא רואה שאני ממש מתאים לתפקיד הזה באופן נעלה ביותר. אח"כ חשבתי לעצמי, איך אני יכול ללמד לאחרים אם אני לא ערליכער יוד בעצמי ואיני אוחז בכלום על כן לקחתי את עצמי בידיים, התחלתי לשמור שבת ולהניח תפילין כל יום וכו', עד שלאט לאט התחלתי להקפיד על קלה כבחמורה להיות יהודי ירא ושלם כמו שהייתי פעם, ועם הזמן נהייתי באמת למחנך דגול, והיה לי פרנסה מכובדת, עד שעם הזמן התעליתי מאוד ונהייתי אדם חשוב.
עם השנים באתי לגור בארצנו הקדושה בארץ ישראל ונעשיתי אברך חסיד מיקירי ירושלים עיר הקודש, אבל לא שכחתי למי אני צריך להודות ובכח מי זכיתי לכל זה, הלא הוא ראש הישיבה שלא נתן לי את העבודה להיות שוער במוסדותיו, אלא נתן לי להיות מלמד דרדקי, ובזכותו הגעתי עד הלום בחסדי השי"ת…