מאמר נפלא ואקטואלי תמיד, מהרב ישראל קלצקין שליט"א (ירושלים-לייקווד), אותו כתב כהקדמה על אחד מגיליונותיו השבועיים 'מעדני הפרשה' בתקופה האחרונה. במוצאי יום פטירתו של דוד המלך ע"ה בחג השבועות, כדאי לכל אחד לקרוא ולבחון את עצמו..
"בדרך כלל, אני מרוצה ממה שאני ואינני מקנא באחרים, אך בשבוע שעבר היה לי קצת קנאה בבעלי הקריאה שקוראים בהברה חסידית, בהמשך גם תבינו מה הסיבה לכך ומדוע זה קרה בשבוע שעבר דוקא.
מה שקרה לי בשבת שעברה, לא זכור לי שקרה לי מעודי, ולמרות שזה אולי בושה להתוודות ככה ברבים, אפרסם את זה ואולי זה יהיה לתועלת לרבים.
האמת, שזה קרה לי אחרי יום עבודה לא קל, בדרך כלל אני קורא בתורה מדי שבת בבוקר, פעמיים, האחד הוא בית כנסת קבוע, מרחק 13 דקות הליכה מביתי, זה התחיל במנין קורונה מאולתר ברחובה של עיר, המשיך באוהל פתוח שהוקם עד יעבור זעם, וכשוך חמת הקוביד, זה עבר לבייסמנט של בית הגבאי.
כאשר נתבקשתי לבוא לקרוא באותו 'קורונה מנין', התניתי תנאי עם הגבאי, שאינני בעל קורא קבוע, כי אני נוסע די הרבה לשבתות וקשה לי לקבל על עצמי את העול לדאוג לבעל קורא חילופי, ולכן, כל שבוע הגבאי צריך לשאול אותי אם אוכל לקרוא השבוע.
חוץ ממנין זה, אני משמש כממלא מקום לכתריסר בתי הכנסת בשכונה, ולכן יש שבתות שאני קורא גם פעם שלישית.
בשבוע שעבר, שהיו 2 פרשיות, קיבלתי בקשה משני בתי כנסת נוספים. כמו כן הגיע האדמו"ר מקוסוב ויז'ניץ לשכונה לשבת ונתבקשתי לקרוא במנין שערכו לכבודו, וגם בעל שמחה שעשה שבת שבע ברכות באולם סמוך ביקשני שאבוא לקרוא, בקיצור חמש פעמים בטווח של שעתיים (אחד מהם נאלצתי לדחות), כי הזמן חפף למנין שכבר התחייבתי.
מכיון שהיה גם הלל עקב ראש חודש, היה קל יותר לתמרן עם הגבאים שישלחו לעמוד בעלי תפילה מהירים או איטיים וכך הצלחנו לתמרן בין כל המניינים, עם המתנה של דקות ספורות באחד מהם. בנוסף לכך, ניגשתי לשחרית במנין הראשון, בתואנה שזה יום היארצייט של סבתא רבה (מרת נחמה קלצקי ע"ה). כך ידעתי שאני חוסך לפחות רבע שעה.
עקב הלו"ז הצפוף, קראתי מהר יותר מהרגיל, גם נאלצתי להתמודד עם בעיה שהיא ייחודית לפרשיות 'תזריע מצורע', שם יש עשרות פעמים המילה 'הוא' שחלקן נקראות עם חיריק, כלומר 'היא', והבקי בדקדוק יודע היטב מתי היא נקראית 'הוא ' ומתי 'היא', תלוי בסוג הנגע, בנושא ובמילים הסמוכות, אך קראתי כל כך מהר שהיה קשה לי להחזיק ראש, ובאחד המניינים נעמד מולי מדקדק אחד ומרוב נערווין, תיקן אותי גם כשלא טעיתי ובקול גדול כמובן בלי להסתיר את הנאתו מכל פעם שנכשלתי.
לכן, במנין הבא הקדמתי להם מראש טיעון למדני, שהרי אם הייתי קורא הברה חסידית, שניהם נשמעים אותו דבר, 'היא' וזהו, ממילא, אין כאן שינוי במשמעות המילה ויש דין של 'מיגו' (שהייתי קורא בהברה חסידית והם היו יוצאים ידי חובתם) גם אם שיניתי מ'הוא' ל'היא' ומ'היא' ל'הוא'. (הרב שם חלק עלי ואמר 'מיגו להוציא לא אמרינן' ואתה צריך 'להוציא' אותנו ידי חובת הקריאה).
הקריאה האחרונה היתה אצל האדמו"ר, שם כבר יכולתי לנוח קצת ולהסדיר את נשימותיי, לא ממהרים לאף מקום, הרבי אף כיבדני לגשת למוסף, עוד עילוי נשמה לסבתא הצדקת ע"ה שגידלה את אבי היתום.
לאחר התפילה ניגש אליי אחד האורחים, ואמר לי שעם חיתוך הדיבור כזה שחנני הבורא, אולי אהיה הראשון שישאלני ואענה נכון.
נדרכתי, האיש פתח לפני את התהילים שבסוף הסידור ואמר לי: תפתח בבקשה את פרק י"ח ותקרא את פסוק מ"ו: 'בני נכר יבולו' וכו' (פסוק קצר בן 5 מילים), אמרתי את הפסוק, והאורח אומר לי: תחזור שוב, חזרתי שוב, והוא שוב אומר: תסתכל היטב.
עצרתי, התבוננתי ונאלמתי דום, החלפתי מיקום של שתי אותיות שמשנה את פירוש המילה ממש להיפך, אך כדי להבין הענין, אתן הסבר.
לכל בעל קורא שקורא גם הפטרות, יש התמודדות עם פרק י"ח בתהילים, כל הפרק מופיע גם בספר שמואל פרק כ"ב והוא גם ההפטרה שנקראת פעמיים בשנה, פרשת 'האזינו' ו ב'שביעי של פסח', ויש כמה וכמה שינויים קטנים של מילים ואותיות בין שני הפרקים הללו, למשל: בתהילים נקרא: 'מגדיל ישועות מלכו' בשמואל 'מגדול' ועוד כהנה.
אכן, בשמואל הפסוק הנ"ל הוא גם פסוק מ"ו ומסתיים במילים 'ויחגרו ממסגרותם' ובתהילים מסתיים 'ממסגרותיהם', לתומי חשבתי במשך יובל שנים כי זה ההבדל היחיד בין שני הפסוקים הזהים הללו.
רק בפעם הרביעית שהקראתי בפניו את הפסוק מצאתי הבדל נוסף, שינוי של מיקום אות שמשנה את הפשט כאמור, באופן משמעותי ולא אגלה לכם את זה, תבדקו לבד, האיש טוען שכבר שאל עשרות בעלי קריאה ואף אחד לא ענה לו נכון.
הייתי נבוך, מאות פעמים אמרתי תהילים בימי חיי ואף פעם לא אמרתי נכון. יתירה מזאת, יש הקלטה ממני של ספר תהילים לפי חלוקה חודשית וגם בה אני אומר לא נכון את המילה הזאת, אכן ידוע לשון התפילה 'ויהי נא דילוגנו עליך אהבה', שמבקשים מה' שגם כאשר מדלגים על אותיות יצרף הקב"ה את התפילות ויסדרם כראוי, אך עדיין…
ועכשיו תבחנו את עצמכם בפסוק הזה, ותגלו בעצמכם איפה טעיתי ומה ההבדל ביניהם בפשט באופן משמעותי.