היה לי דוד, הגאון רבי נחום דוד הרמן עליו השלום, הוא היה יהודי חשוב תלמיד חכם גדול, למד כאן בחברון, ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבת מיר בחוץ לארץ.
כשהוא למד בחברון אז הוא החליט ללמוד בצורה יסודית את הנושא של איסור והיתר, וכך סדר לימוד אחד הקדיש ללמוד את כל מסכת חולין ואת כל הלכות 'איסור והיתר' ב'יורה דעה'.
כך למד ביסודיות, השקיע בחזרה ושינון, וכשהרגיש שהוא כבר יכול להיבחן על 'איסור והיתר', הוא נסע מחברון לירושלים, כדי להיבחן את מרא דארע דישראל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל.
כשאמר לרבי חיים שהוא רוצה להיבחן על 'יורה דעה', שאל אותו רבי חיים: "מיין קינד, כמה פעמים חזרת על זה לפני שבאת להיבחן?", ענה רבי נחום דוד שהוא חזר על זה ארבע פעמים.
נענה רבי חיים ואמר לי: "אני תלמיד של ה'כתב סופר', ויש לי קבלה ממנו שלא לתת 'סמיכה' למי שלא חזר מספיק פעמים על 'יורה דעה'. רק מי שחזר על הנלמד 42 פעמים יכול לקבל סמיכה…".
כשרבי נחום דוד שמע זאת, הוא חזר לישיבה בחברון, ובמשך שנה שלמה חזר ושינן את יורה 'דעה' 42 פעמים, ולאחר מכן שב לרבי יוסף חיים והודיע לו: עשיתי כאשר ציוויתני, למדתי 42 פעמים ועכשיו אני רוצה להיבחן…". רבי יוסף חיים בחן אותו וראה שהוא אכן בקי היטב בחומר ואין 'פרי מגדים' או 'חוות דעת' שהוא אינו בקי בהם, עמד ונתן לו סמיכה.
היה פעם בחור מחוץ לארץ שלמד פה בקמניץ כמה שנים, וכשהיה צריך לשוב לביתו שמעבר לים, הוא נסע לסטייפלער להיפקד ולקבל את ברכתו. כמו כן ביקש מהסטייפלער שייתן לו הדרכה בלימוד. התשובה של הסטייפלער היתה כל כך נפלאה, שרשמתי את הלשון המדויקת כדי שלא לשכוח: "דע לך בחור", אמר לו הסטייפלער, "אם לא חוזרים, לא יודעים. ומה נראה חזרה? ללמוד בפעם החמישית. ארבע פעמים ראשונות זאת לא חזרה אלא זה עדיין שלב הלימוד עצמו, מהפעם החמישית ואילך זה כבר נחשב לחזרה".
בפועל, אנחנו לא רואים בחורים רבים שחוזרים ארבע פעמים על הנלמד, הרי הסטייםפלער אומר שעד ארבע פעמים זה בכלל לא נחשב חזרה, אבל מגיע בחור בן 17 או 19 ואומר, אני חושב אחרת מהסטייפלער, אני מרגיש שאני כבר יודע מספיק טוב ואין צורך לחזור בפעם השלישית או הרביעית…