וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת (כא, ה)
חידה של רבי יצחק זילברשטיין שליט"א:
איך יכול להיות שאדם עושה עבירה אחת, מעשה אחד, וחייב על זה שש מיליון חיובי מלקות [שש מיליון כפול שלושים ותשע מלקות]?
התשובה: כתוב בפסוק "ובבשרם לא ישרטו שרטת", ואמרו חז"ל (משנה מכות ג, ה): "שרט שריטה אחת על חמשה מתים, או חמש שריטות על מת אחד – חייב על כל אחת ואחת". לפי זה, אדם ששרט שריטה אחת על כל שש מיליון היהודים שנהרגו בשואה – חייב שש מיליון פעמים שלושים ותשע מלקות.
מן הסתם, מצד האומד שאומדים בית דין – יפסיקו להלקותו באמצע, אבל זה חיובו!
רבותי, כיום רחמנא ליצלן, יש מה שנקרא 'רשתות חברתיות'. בלחיצת כפתור אחת אפשר להוציא לשון הרע, שם רע, על מישהו, וזה מגיע לרבבות אנשים. יתכן אפילו שאדם אמר משהו על מישהו וזה התפרסם שם בגללו. לשון הרע אחד מגדיל עבירות עד לשמים ושקול כעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בלשון הרע אחד, שהגיע לרבבות אנשים, אדם צובר לעצמו גיהנם של עבירות רח"ל, מה שפעם, בזמנים עברו, לא היה אפשר לצבור גם לא בשבעים שנה, וגם לא הפוקר הגדול ביותר.
אבל "זה לעומת זה עשה אלוקים". מידה טובה מרובה. הקב"ה עשה שאפשר גם להיפך. אפשר גם לעשות זיכוי הרבים בכמויות. בחור אחד בישיבה שעשה משהו טוב וכולם למדים ממנו. ולפעמים התוצאות של ההשפעה הזאת עוברת הלאה, לדורות הבאים. אי אפשר לדעת את ההיקף שיש ב"זיכוי הרבים". זיכוי של יהודי אחד משפיע לא רק על עליו אלא גם על הבנים שלו, הנכדים שלו, עד סוף הדורות.
לא מכבר נפטר יהודי צדיק, מזכה הרבים גדול, הרב ירחמיאל קראם זצ"ל. בהלווייתו ניגשה אשה ואמרה בהתרגשות שהיא לא נותנת למיטה לזוז עד שאחיה, המתגורר בפנמה ומכהן שם ברבנות, יספיד. מה הוא הספיד? הוא סיפר, בבכיות נוראות, שכל הילדים במשפחה היו בחינוך חילוני ור' ירחמיאל תפס את אחיו הגדול בשערות, ואמר לו: 'מה יצא ממך בחיים האלה? אתה רוצה לחיות כמו בהמה'? והכניס אותו לישיבה. בעקבותיו כל האחים הלכו גם הם לישיבות. אחד-עשר אחים במשפחה, תשעה רבנים מרביצי תורה! זה סיפור של קרוב לשישים שנה. מאז יש כבר שלוש מאות צאצאים!
מה שאפשר לפעול במעשה אחד!
(רבי אליהו דיסקין שליט"א– נאה דורש ויקרא)