"ויפצר בו לקחת וימאן" (מלכים ב ה, טז)
בהפטרה מסופר על נעמן מלך ארם שהתרפא מצרעתו בעקבות ברכת אלישע הנביא, וכאשר הציע לתת לאלישע כסף עבור כך, נענה בשלילה מוחלטת. בהמשך מסופר שגיחזי משרתו של אלישע חשק במתת של נעמן, ועל כן רדף אחרי מרכבתו ואמר שאלישע שלח אותו לקחת שתי ככרות כסף ושתי חליפות בגדים. נעמן נתן לו את מבוקשו, וכאשר נודע על כך לאלישע, קילל אותו שצרעת נעמן תדבק בו ובזרעו לעולם.
ולכאורה צריך להבין: מה היתה סיבת הקפידה על גיחזי? הלא אמרה ידועה היא בפי העולם: "נותנים לך – תיקח", ואם אלישע אינו מעוניין לקחת מנעמן מאומה, מדוע שגיחזי לא יקח במקומו?
אלא שנעמן יצא מן הנביא כשכולו המום. הוא ראה עין בעין כיצד חוקי הטבע נמסים ונעלמים אל מול עיניו, והוא נרפא מצרעתו באופן פלאי וניסי. מה הוא מול הנביא? אפס!
פתאום בא אליו גיחזי ואומר: "תשמע: יש לך דבר שאין אותו לנביא, זה דבר חשוב מאד… קוראים לו 'כסף'! תן לי ממנו!"
בבת אחת הוא הוריד את כל הרושם הכביר! נעמן מבין שהוא שווה משהו – יש לו כסף ולנביא אין…
אצל רבי חיים קניבסקי זצ"ל כל הנושא של כסף לא תפס מקום כלל. במיוחד בא הדבר לידי ביטוי בהתנהלותו מול גבירים אשר ציפו ליחס מכבד ומחניף עבור כספם, ונוכחו לדעת שרבי חיים בז לכספם באמת ובתמים.
פעם בא אליו גביר ואמר לו שאם יבוא להיות סנדק אצלו בחוץ לארץ יתן לו שני מליון דולר,
אמר לו רבי חיים: "למה אתה צריך לבזבז כסף? תביא את התינוק לארץ ואני יהיה סנדק אצלך בחינם!"
הרי כבר נאמר (תהלים יט, יא) "הנחמדים מזהב ומפז רב", מי צריך את הכסף שלך!
פעם נכנסנו כל צוות רבני ישיבת "אורחות תורה" אל רבי חיים, וביקשנו ברכה עבור הגבירים שיתרמו למוסדות.
"שיזכו ללמוד"! אמר הגר"ח.
אמרו לו: "הגבירים רוצים גם ברכה לפרנסה, שיהיה להם גם הרבה לתת…"
אמר רבי חיים: "זה מיותר. הברכה אחת היא, שיוכלו ללמוד!"
כסף לא מעניין, רק דבר אחד מעניין – דף גמרא!
את זה גיחזי רצה להוריד. הוא נתן ערך וכבוד לכסף, ועל כן נענש!
(רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א- נאה דורש החדש על ויקרא)