סיפר לי אברך מעירנו כאן בלייקווד, שפעם אחת נסע לארץ ישראל, וקיבל ממישהו מעטפה עם כסף למסרו להרה"צ רבי מנחם מונדרר זצ"ל אדמו"ר מקאסוב-ירושלים. הלה הגיע לירושלים בסוף השבוע, ובדעתו היה לנסוע לבני ברק על שבת קודש, וחשב שכשיחזור לירושלים אחרי שבת, אז ימסור את המעטפה לרבי מנחם זצ"ל. הוא החל לסדר את חפציו לנסוע לבני ברק – אמנם משום מה – כל אימת שרצה לצאת לדרכו, היה לו עיכוב אחר שמחמתו לא היה יכול לנסוע. הוא התאמץ בכל כוחו ובכל האמצעים שעמדו לרשותו שיוכל להיות על שבת בבני ברק, אמנם העלה חרס בידו, ובלית ברירה נשאר על שבת קודש בירושלים. האברך חשב בלבו, שאם הוא כבר נשאר בירושלים, ילך כבר לרבי מנחם למסור את המעטפה עם הכסף עוד היום בערב שבת.
הוא הגיע לרבי מנחם, וסיפר לו שבמקרה נשאר כאן לשבת אחר שאירעו לו כמה עיכובים בלתי צפויים, ולכן החליט למלאות את השליחות כבר היום, ולהביא אליו את המעטפה שנשלחה אליו מאמריקא. אמר לו רבי מנחם "מי אומר שזה כל כך "במקרה" מה שנשארת כאן, אני ממתין עליך! כי היום בלילה חל יום "חמשה עשר בשבט", והלכתי עכשיו לחנות לקנות דברים לכבוד שבת קודש, אמנם על פירות לכבוד חמשה עשר כבר לא היה לי מספיק כסף, אמרתי למוכר שאחזור בע"ה יותר מאוחר לקנות פירות – כשהקב"ה ישלח אלי מעות כדי לקנותם." תיכף – בנוכחותו – פתח רבי מנחם את המעטפה, ובדק את סכום הכסף שהיה שם, והראה לשליח שיש שם סכום מעות בדיוק כדי שיספיק לו לקנות פירות למאות היהודים שיסעדו אצלו בשבת קודש…
כסף מרבי שמעון
סיפר ידידינו המשפיע המפורסם הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: היה פעם יהודי שנסע למירון – לציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע לשפוך את שיחו ולפעול שם ישועות. היהודי היה בעל חוב גדול, וכשהגיע לשם והשתטח על ציונו של רשב"י: החל לבכות ולזעוק בקול, רבי שמעון רבי שמעון יש לי חובות של חמישים אלף דולר – אנא ממך – תשלח לי סכום זה של חמישים אלף דולר תיכף ומיד…! היה שם עשיר גדול, שכששמע את זה התרגז מאוד, ושאל את היהודי: מה אתה עושה – אתה זורק על רבי שמעון שישלח לך חמישים אלף דולר? מי אומר שהוא ישלח לך…? אמר לו היהודי – כן! – אני מאמין בכוחו של רבי שמעון, ובטוחני שיפעל במרומים שישלחו לי את מלוא הסכום!
העשיר החליט ללמדו לקח ולהראות לו את הדרך הנכונה…
מיד פנה אל היהודי ושאל אותו לשמו ולכתובתו – העשיר החליט לשלוח לו צ'ק על מלוא הסכום של חמישים אלף דולר, ולחתום עליו למטה "רבי שמעון בר יוחאי…" כשהגיע העשיר לביתו, לקח מיד את פנקס הצ'קים, וכתב צ'ק על סכום זה, ושלח אותו לאיש הזה.
כעבור כמה ימים, בדק העשיר את חשבון הבנק שלו, וראה שחסר לו סכום של חמישים אלף דולר! ומשלא זכר שנתן למישהו סכום כזה, רץ תיכף לבנק וצעק על שנעלם ממנו חמישים אלף דולר. אמרו לו פקידי הבנק: הלא אתה בעצמך נתת צ'ק על סכום זה ליהודי פלוני ופלוני! מיד התרגז העשיר ואמר: הלא לא חתמתי את שמי על הצ'ק! מיד הראו לו פקידי הבנק את הצ'ק, כשעליו מתנוססת חתימת שמו לתפארה!
רואים מזה, שעל ידי מידת האמונה והבטחון של אותו יהודי – הרי שמאותו עשיר עצמו שרצה ללמדו לקח – ממנו עצמו צמחה לו הישועה…
('נעם שיח' סאנטוב – בשלח תשפ"ג)