הרב אליהו לפין, מרבני ישיבת מיר ירושלים
1
לא בכל דור ותקופה זוכים לפגוש תהליכים היסטוריים ברגעי התהוותם, וכשזה כבר קורה, חבל להביט על המאורעות במשקפי קריאה ולראות רק את מה שמתרחש מתחת לאף. ההתפוררות השלטונית המתרחשת בארץ ישראל היא חלק מתמונה הרבה יותר רחבה ועמוקה – אין כאן רק מאבק בין גושים, גם לא מאבק בין אליטות להמון, זה לא רלוונטי האנשים או התפקידים, הסיפור הוא אחר לגמרי, יתכן מאוד כי מה שאנו חווים הוא אחד מהשלבים המשמעותיים בתהליך שהחל כאן בתחילת המאה וכנראה עתיד להסתיים בזמן הקרוב, מי יודע. אבל אם אכן כך, אין לנו שום היתר לעמוד כצופים מן הצד.
מי שבאמת מסוקרן לפשר התהליכים המתחוללים בעולם היהודי ובארץ ישראל מוזמן להציץ ולהתבונן בהגדה של פסח, משום שתהליך הגאולה שאנו נמצאים בתוכו הוא שורש וענף מגאולת מצרים – כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות – ואכן מדהים לראות כיצד התהליכים של אז והיום מקבילים להפליא.
2
שני שלבים היו בגאולת מצרים, הראשון הוא הפסקת העבדות, תהליך שהחל בתשעת המכות הראשונות כשנתגלה הבורא בשם א-ל שד"י המורה על היותו כל יכול בתוך גבולות הטבע. השלב השני שהוא תכלית הגאולה, גילוי שם הוי"ה שהחל במכת בכורות – ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך אני הוי"ה והסתיים במתן תורה – אנכי הוי"ה אלוקיך. זהו גילוי בדרגה הגבוהה ביותר בו מתגלה אמיתת מציאות הבורא הכול יכול ללא כל גבול.
התהליך הראשון השפיע אצל רוב העם רק על החירות הגופנית אבל לא באמת שינה את החירות הרוחנית, עובדה היא כי רק חמישית מהם יצאו ממצרים בעוד ארבע חמישיות מתו במכת חושך.
התהליך השני הוא החירות הרוחנית שרוממה אותם בליל פסח לדרגות נשגבות. ובמורא גדול זו גילוי שכינה כך מתוארת מכת בכורות בהגדה. הגילוי הנורא של שם הוי"ה פועל אחת מן השתיים: או מכלה את כל מי שתופס את עצמו כמציאות עצמית וזה מה שקרה לבכורות מצרים, או מביא לדבקות נפלאה והתבטלות מוחלטת בבחינת נפשי יצאה בדברו. [לכן אין זמן מתאים יותר מלומר שיר השירים מאשר בסיום ליל הסדר].
ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים אני ה' – הגילוי הנורא הזה הביא בהכרח לביטול מוחלט של כל אלוהות אנושית. כמו מסת אנרגיה אדירה הממיסה את כל שפוגשת בדרכה, כך נמוג השקר המצרי האדיר מול אור האמת.
3
כמעט כולנו נולדנו לתקופה בה חירות פיזית היא ברירת המחדל של העם היהודי. לא עוד הפריץ או הפחה מתעללים ביהודים 'שלהם', משפטי דרייפוס ועלילות דמשק מתרחשים רק אצל הבי די אס ואל מנאהר, והלא יאומן קרה – ארץ אבות פורחת ומשגשגת פתוחה בפני כל יהודי החפץ לשוב אליה. חירות פיזית כמעט מושלמת.
אבל תכלית הגאולה, החירות הרוחנית, עודנה רחוקה. אלוהות אנושית – היום קוראים לה פרוגרסיבית – מנסה לכפות על הפרהסיה חירות של פריקת כל עול ורסן. מבירות המערב הנאור שולחת טלפיה. מנהלת מאבק איתנים כנגד כל רמז של אורח חיים כפי רצון הבורא. כל אלוהי מצרים מגויסים למלחמה הזאת, השקר והצביעות מובילים אותה, הבריונות והשנאה מנהלות אותה, כל הדרכים מותרות לה.
אבל ההיסטוריה הופכת דף – ככל שאנו מתקרבים לקראת 'גילוי השכינה' גם האלוהות הזאת קורסת. הדו פרצופיות שלה קורעת את המסכה מעל פניה, אובדן העשתונות שלה מגלה את ערוותה – צועק ורועש מי שאין לו מה לומר. לא ערכי צדק וחמלה בראש מעיניה – מעשיה יוכיחו, לא עוד אידאלים וחזון היו מניעיה – איומיה יוכיחו. הנצחת שלטון בעלי הכוח הינה עלה תאנה למאווייה – ככל הגויים בית ישראל. היו לא תהיה.
4
המצב הזה נוגע לכל אחד מאיתנו; רצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה – סוד המרחק בין הרצון למעשה הוא טיפת שאור של אלוהי מצרים המסתתרת בנבכי לב ומחמיצה את עיסתו, משעבדת את רצונותיו ומעכבת את חירות נפשו. לא רק האלוהות המתירנית, כל עיוות בתפיסת ערכי המציאות האמיתית פושה בלב פנימה ומרחיקה אותו מדבקות באלוקים חיים.
וכשאנו מאירים באור הנר את החורים והסדקים לבער חמץ מבתינו ומתפללים שכך נזכה לבערו מנבכי לבבנו, נתחנן גם על אחינו בני ישראל המופחדים ומוסתים עד אימה, שתאיר נשמתם את ליבם הדואב, שנפשם הסוערת תצא לחרות עולם כשידעו וגם ירגישו כי רצונם הפנימי לעשות רצונך, כי בני מלכים המה.
ובליל המורא הגדול של גילוי השכינה, כשאנו זוכים לדלג על ההרים בהופעת רגשי קודש הנשגבים ביותר בשנה, נבקע רקיעים בתפילת שפוך חמתך על הגויים שעודם כופים את אלוהיהם על אומתנו, אנא, תרדוף באף ותשמידם, ובכל אלוהי השקר תעשה שפטים וידעו כולם כי אתה ה' לבדך.
חג כשר ושמח, שנזכה לגאולת הנפש ולחרות עולם!