סיפר לי ידיד נפש מעשה הוד על הרה"ק מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, הוא הגבר הקים אהלה של תורה על אדמת אירופה החרוכה, כאשר קיבץ סביבו אודים מוצלים מאש בעבותות אהבה, והפיח רוח חדשה בעם שרידי חרב. התנער הצדיק מיגונו האישי, ומסר נפשו למען שארית הפליטה.
במחנה העקורים היה עמו נער רצוץ, עלה נידף, גלמוד ממשפחתו ומבית אביו . מכונס היה באבלו, ולימוד התורה ממנו והלאה. ראה הרב'ה שהבחור עוסק במשחק השחמט, ובו משכיח עיצבונו. פנה אליו בהצעה "התרצה להתחרות אתי במשחק?" הבחור שמח נוכח האתגר, והסכים!
הרב'ה הוסיף ואמר "זמני יקר למדי, ואינני רגיל במשחקים. אני מוכן לשחק אתך תמורת 'הסכם'. והיה ואנצחך – תתחייב ללמוד גמרא במשך שעה. ואם תנצחני – אלמד אני שעתיים!". הבחור הסכים והתיישבו למשחק, וסביבם מתגודדים צופים רבים בדממה.
לאחר משחק מחושב וממושך, ניצח הנער! הרב'ה קם והכריז שכעת ימלא הוא את מחויבותו והולך ללמוד שעתיים. השמועה עשתה כנפיים בקרב המחנה. כולם התפעלו כיצד הנער ניצח את האדמו"ר החריף ומהיר התפיסה! למחרת הציע הרב'ה שוב לשחק, והמשחק היום הסתיים בניצחונו של הרב'ה.
הבחור עמד בתנאו, והתיישב ללמוד בחברותא עם הרב'ה. שעה של גמרא. שעה של גן עדן. וכך המשיכו במשחקים יֹּוֹּמִּיִּים, שאגב, תמיד הסתיימו בניצחון האדמו"ר, שֶגְָרְרו שעות של לימוד. עם הזמן, המשחק התמעט ונעלם, והתורה המשיכה לְַנַצֵַּחַ. זו דוגמא של 'בחכמה פותח שערים'. השכיל האדמו"ר להפסיד בסיבוב ראשון, בכדי להרים את קרנו של הנער בעיני החבורה, ובעיקר בעיני עצמו.
מפתחות רבים יש לפתיחת שערי הלבבות, ויש מנעולים מורכבים הדורשים חכמה יתירה. כאמור, לכל דיבור ולכל אמירה קדמה קריאת ה' אל משה, אך התורה מלמדת זאת דווקא בפרשתנו. פרשת ויקרא, ספר 'תורת כהנים', מורכב וקשה בדיניו ובהלכותיו. כאן זקוקים באופן מיוחד להשמיע קריאה של חיבה. לאחר יצירת והידוק הקשר, צולחים – יחד – את הפרשיות הקשות ביותר, ותורתנו מתקיימת.
(ליקוטי שמואל)