בליל קר וסוער, במוצש"ק, הגיע הרבי הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע מאמשינאוו (אמשינוב), פתאום לעיר גריצה וניגש ישר לבית החסידים שלו.
האברכים היו עסוקים בסעודת מלווה מלכה ולא שמעו את הדפיקות החזקות בדלת. כשנשתתקו לרגע, שמעו קול חזק ומוכר מאד, שואל: היתכן יהודים קופאים מקור ואתם מתענגים בפנים? ניגש אחד מהאברכים ופתח את הדלת, והנה לתדהמתו נתקל בדמותו התמירה של הרבי מאמשינאוו, מסורבל בפרוותו ופתיתי שלג צמודים לזקנו הארוך…
נירתע האברך ונסוג במהירות מבלי לתת שלום להרבי, ומתוך בלבול גמור כיבה את מנורת הנפט שהאירה את בית החסידים והאברכים החלו לברוח.
הרבי השתלט מהר על המבוכה ובקול אבהי ביקש מהאברכים, שלא הספיקו לברוח, להעלות אור ב"שטיבל". אחרי שנח קמעא, הציע לאברכים שילווהו לביתו של אחד מעשירי העיר.
השעה היתה שתים אחרי חצות הלילה, העיירה היתה שקועה בתרדמה עמוקה והכפור חדר לעצמות. ניסו האברכים להשפיע על הרבי לחכות לאור הבוקר, אך הרבי עמד בתוקף על הצעתו ללכת מיד, כי הדבר אשר בגללו בא, נוגע לפיקוח נפש הדוחה את הכפור.
מיד יצאו האברכים עם הרבי והגיעו קפואים מכפור לביתו של העשיר. הרבי לא חס על שנתו של העשיר ודפק בחזקה בדלתו של העשיר. מי כאן דופק, נשמע קול קורא מבפנים? נא לפתוח מהר, השיב אחד האברכים, הרבי מאמשינאוו עומד כאן…
נרעש ונפחד מאימתו של הרבי, קם העשיר ממיטתו לפתוח את הדלת והזמין את הרבי לשבת בטרקלין המואר והמחומם היטב.
הרבי מצדו ביקש את סליחתו של העשיר, על שהעירו משנתו מפני שעל עסקי פיקוח נפש הוא בא דבר שלא סובל כל דיחוי. אחר שהרבי תפס את מקומו בראש השולחן פתח ואמר: דע לך, כי יעקלי, שואב המים, אשר ממשפחתך הוא, גוייס לצבא וכבר נשלח לגדוד…
ממשפחתי? גמגם העשיר ואמר: לא ידוע לי לגמרי מאיש כזה. במשפחתנו לא היו שואבי מים… פרש לפניו הרבי את ספר היוחסין שלו והוכיח לו, ללא כל צל של ספק, כי אמנם יעקלי שואב המים ממשפחתו הוא.
וכאן המשיך הרבי ואמר: במחיר של שמונה מאות רובל אפשר להצילו, על כן באתי אליך בתור קרוב קרוב קודם, לחייב אותך בסך הדרוש, כדי שאוכל לטפל בשחרורו.
אחרי שהעשיר התאושש מההלם, פנה אל הרבי ואמר: יסלח לי הרבי, האם בגלל כך הטריח הרבי את עצמו במוצש"ק, לעבור דרך כה רחוקה, ובכפור גדול כזה?
התרגש הרבי ואמר: כשאני מעלה בזכרוני, שאי שם, עומד יעקלי על המשמר ורועד מקור, צמרמורת עוברת בעצמותי… ואיך אפשר בכלל לשכב במיטה תחת השמיכה כשיהודי קופא מקור!
תגובתו של הרבי שיצאה מלב טהור ומתוך אהבת ישראל שלמה, ריככה את ליבו של העשיר, קרובו של יעקלי שואב המים, ובשמחה לקח את מפתח קופתו ומסרו לרבי ואמר: הריני מוסר את מפתח קופתי לרבי, יקח נא משם כמה כסף שדרוש לו לשחרר את יעקלי שואב המים.
'שיח חסידים' (הובא ב'אהל מועד' תולדות תשפ"ג, ע"י הה"ח ר' אהרן גלבשטיין)