בימים כתיקונם הוא ידוע כסנגור רב מוניטין, אבל בועידת "יתד נאמן" התייצב עורך הדין עמית חדד כקטגור. במילים רהוטות ובסגנון קולח אופייני, הוא ירה אש משפטית צולבת על מערת המשפט הנמצאת בעין הסערה, ולא מנימוקים פוליטיים. שלב אחר שלב הוא חשף את תמונת המציאות העגומה כשהוא פתח בעיוות ביחס כלפי הציבור החרדי:
"המשפט הישראלי והמגזר החרדי חיים לעיתים בדיסהרמוניה. המשפט הישראלי לא מצליח להבין תופעות שעבור הילד החרדי הן מובנות מאליהן. כל אחד בציבור החרדי יודע מה זה גמ"ח, כל אחד בציבור החרדי יודע מה זאת חובה לתת מעשרות, מה זאת ערבות הדדית, סיוע ועזרה רפואית, עזרה לזולת, מתן בסתר, קמחא דפסחא. אלו היסודות של החברה החרדית. החברה החרדית היא בראש ובראשונה חברה של אנשים שערבים באמת זה לזה. לא רק בינם לבין עצמם אלא בינם ובין החברה הישראלית כולה. זאת הסיבה שאנחנו רואים אינספור מתנדבים בארגוני ההצלה השונים. אינספור עמותות של עזרה לזולת, בית תבשיל שמאכיל אינספור אנשים גמ"חים שלא היו מביישים סדר גודל של בנק גדול".
"המשפט הישראלי לצערי לא מצליח להבין את מה שנראה לכם כל כך ברור וכל כך בסיסי. בישראל, השיטה לצערי היא של חשדנות של חיפוש אינטרס, של ציניות. לא פעם שמעתי חוקרים שאומרים שלא יכול להיות שפלוני נתן תרומה כל כך משמעותית מבלי שהובטח לו דבר בתמורה. לא יכול להיות שגמ"ח נותן הלוואה בלי לקבל ריבית. והסיפור החמור ביותר היה בעניינו של הרב ישעיהו הבר זכר צדיק לברכה. לפני כמה שנים מכר משותף הפגיש ביני לבין הרב הבר זצ"ל. לראשונה שמעתי על אדם מלא חזון להכחיד את הצורך בדיאליזה בכך שהוא ישכנע המוני אנשים לתרום איבר מגופם, כליה, לאחרים זרים לחלוטין".
"בכל זאת אמרתי לרב הבר זצ"ל שיזהר. אם הוא ייכשל זה יהיה מפח נפש, ואם הוא יצליח בעזרת השם, אז איש לא יאמין שהוא הצליח לשכנע אנשים לתרום איבר מגופם בתרומה אלטרואיסטית, רק מטוב ליבם, מבלי שכסף גדול החליף ידיים. הרב הבר הסתכל עלי בחיוך וידע ששלוחי מצוה לעולם אינם ניזוקים. אבל לצד התגשמות החזון התגשמה לצערי גם תחזית הזעם שלי".
"לא חלפה תקופה ארוכה מידי, והרב הבר נעצר. באותו בוקר משטרת ישראל כבר הודיעה שהעמותה הכל כך מיוחדת של הרב הבר, מתנת חיים, עתידה להתפרק, ושבבסיס הפעילות עומד מסחר ציני באיברים. כמובן שלא היו דברים מעולם. הרב הבר זצ"ל היה אחד מהצדיקים. הוא מעולם לא לקח פרוטה עבור עבודת הקודש שביצע. הוא חי חיי סגפנות ושינה לעולם יחד עם אשתו מדירתו הקטנה. אבל משטרת ישאל לא היתה מסוגלת להבין את זה. היא לא היתה מסוגלת להבין מציאות שבה זרים לחלוטין נותנים מהיקר להם מכל לזרים אחרים. היא לא היתה מסוגלת להשתכנע באופי האמיתי של הציבור החרדי. רק לאחר שמשטרת ישראל ביקשה לעצור את הרב וחקרה את כל התורמים והנתרמים, וניסתה לסכסך אותם זה עם זה – התברר גם לה שלא היו דברים מעולם. התיק נגד הרב הבר זצ"ל נסגר. למרות השבר הגדול, הוא המשיך והגידל את מפעל חייו והציל עוד נפשות רבות מאוד".
עו"ד חדד מדגיש כי מדובר בחלק מתופעה כללית. "במדינת ישראל, לצערי לא מספיק להיות ישר, אפילו צדיק כמו הרב הבר זצ"ל מצא עצמו בחדר החקירות מובא להארכת מעצר. בתקופה האחרונה מדברים הרבה בזכויות אדם. אלא שבמשפט הפלילי בישראל, חרויות הפרט ומצב זכויות האדם עגום, שלא נאמר עגום מאוד".
"קל מאוד לעצור כל אחד. קל מאוד לחפש בבית של כל אחד. קל מאוד לקבל צו להאזנת סתר או צו לתפיסה וחיפוש בטלפון הפרטי. המספרים לא משקרים – במדינת ישראל בכל שנה מוגשות 3300 בקשות להאזנות סתר וביהמ"ש מאשר 99.99 אחוז מהבקשות. רק כדי שנקבל פרופורציה אני אומר לכם שבארצות הברית הגדולה מוגשות בשנה גם כן סדר גודל של 3300 בקשות רק ששם מדובר באוכלוסיה של 350 מיליון ואצלנו 9 מיליון. מידי שנה מוגשות לבית המשפט השונים בארץ עשרות אלפי בקשות לצווי חיפוש, לחדירה לטלפון, כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל מתקבלות"…
(יתד נאמן ז' אדר תשפ"ג)