אספר לכם סיפור. היה יהודי בפ"ת הרב בייפוס זצ"ל, אחיו של יבדלחט"א מחבר ספרי לקח טוב. עיריית פ"ת החליטה לפתוח את בתי הקולנוע בשבת, התחילו הפגנות, ולא עזר שום דבר. ליהודי זה לא היו ילדים ר"ל, סמוך לפטירתו, כאשר שכב בבי"ח בב"ב אמר לאחיינו איפה הכרטיסים שקניתי לקולנוע? וזה היה פלא, יהודי צדיק, סמוך לפטירתו, על מה הוא חושב? על כרטיסים לקולנוע? והאחיין התחיל לבכות.
בהתחלה חשבנו לבאר את הסיפור עפ"י מה שכתוב בספרים הק', שאדם שהיו לו בצעירותו ספיקות באמונה, ורצה חלילה להכשל בעבירה, יש לשטן כח לפני מותו להראות לו לפני פטירתו את הספיקות, וכך הוא מפסיד את כל עולמו. ובסידורי הספרדים יש מסירת מודעה אם יבא השטן ברגע האחרון, שהכל בטל ומבוטל. חשבנו אולי חלילה גם לו היה משהו בצעירותו, אדם —יודע שהוא מת מחר, ומה הוא מבקש? כרטיס לקולנוע. מי יודע. הוא נפטר אחרי יום, יום וחצי, ואחיו ישב שבעה בביתו של הנפטר בפ"ת.
ושם סיפרו שהיה להגרב"ש סלומון זצ"ל ויכוח עם הנפטר, שכן בזמן שפתחו את הקולנוע הוא ראה שלא עוזרות כל ההפגנות, הלך וקנה ביום חמישי את כל החמש מאות כרטיסים של הקולנוע, עלה לו תשעת אלפים ושבע מאות ש"ח, אמר לו להגרב"ש סלומון רבה של פ"ת, וכי כל שבוע הם ידביקו מודעות ואתה תתן להם כזה סכום גדול? נראה לי שלא עשית כדין.
הנפטר פחד אולי הרב הראשי צודק, ר' ברוך שמעון זצ"ל היה אדם גדול, והוא נסע לסטיפלער, אמר לו הסטייפלער, תשמור את הכרטיסים האלה, הם יכניסו אותך ישר לגן עדן. והתברר שלכן ביקש בבית חולים את כרטיסי הקולנוע, כי ביקש את הכרטיסים לגן עדן! כמה צריך לדון כל אדם לכף זכות.
אם לא הייתי שומע את המשך הסיפור, הייתי תמיד הולך בהרגשה שהרב בייפוס נכשל, היום אני רוצה לזכות להיות במחיצתו בגן עדן, יש לו הבטחה של הסטייפלער, והיא מתקיימת.
נבקש מהקב"ה שישים בלבנו אהבתו ויראתו, שנזכה לעשות רצונו בלבב שלם, ונדע שהאדם לא בא לעולם הזה בשביל העולם הזה, יסוד החסידות, שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, האדם לא נברא בעבור מצבו בעוה"ז אלא להתענג על ד' וליהנות מזיו שכינתו.
(מתוך 'אריד בשיחי' מילי דהספידא על מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל)