יוחנן וסרמן
את הסיפור הבא שמעתי מבנו של בעל המעשה, איש מפי איש, והוא התחולל בשנה האחרונה באחת מערי השפלה. וכך הוא מספר:
אבא שלי עוסק בצרכי ציבור, ומתוקף עבודתו בתחום, הוא מרבה לצאת ולבוא בין משרדי הרשויות השונות.
היה זה ביום שלישי, ט' בשבט, בשעה 12:32 בצהרים. הוא הגיע למשרדיה של עירייה גדולה ומכובדת, כדי להגיש מסמכים ולקדם איזה פרויקט שהיה זקוק לכמה אישורים מהעירייה.
אבא מכיר היטב את המקום על משרדיו ואגפיו השונים, הוא ביקר שם פעמים רבות, וגם מכיר רבים מאוד מהפקידים העובדים שם. הפעם הוא חיפש פקידה מסוימת שמשמשת כ'מנהלת תחום', באחד מ'יחידות המפתח' של אחד מהאגפים העירוניים, הקשורים לאדמיניסטרציה של קונפדרציה, או משהו דומה לזה…
הוא נכנס ללשכתה של הפקידה, שתמיד משתדלת לעזור ולסייע לכל דבר שבקדושה. יש לה לב חם לתורה ויהדות, למרות שהיא עצמה אינה שומרת מצוות לעת עתה.
עם כניסתו ללשכה הוא מיד מבחין בכך שהמקום שלה ריק. נהיה לו לא טוב על הלב, המשמעות היא שהוא הגיע ממרחק, פינה לעצמו מספר שעות לצורך כך, וכל זה רק כדי לשמוע שהיא לא מרגישה טוב ושיהיה עליו לבוא שוב בעוד שבוע או שבועיים…
אבל הפקידה היושבת לצדה מיהרה להרגיע אותו… "אל דאגה כבוד הרב, היא הגיעה לעבודה, תיכף היא תיגש, הם פשוט נכנסה לזמן מה לחדר הישיבות, שם היא מתפללת יחד עם עוד שתי חברות…".
מתפללת? בשעה 12:32 בצהרים? זה קצת מוזר. אולי היא החליטה סוף סוף לחזור בתשובה? כל הכבוד!!!
הוא ממתין רבע שעה, והיא עדיין לא באה. מי יודע, אולי היא משלימה את כל התפילות שהחסירה מאז היתה בת 12 ועד כה? זה יכול לקחת שנתיים.
אחרי שהתלבט, החליט ללכת ולבדוק בעצמו מה קורה בחדר הישיבות.
הוא נקש בעדינות על הדלת ונכנס בזהירות, כדי שלא להפריע את תפילתן של הפקידות… ואז נגלה לנגד עיניו מחזה מדהים, או אולי, נכון יותר יהיה לומר שנשמע לאוזניו דבר פלא של ממש.
"ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין, מה שאלתך אסתר המלכה וייתן לך, ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש…".
אחת הפקידות קוראת את מגילת אסתר ביום שלישי ט' בשבט, וחברותיה מקשיבות לה ברוב קשב…
כשהבחינו בו, קידמו את פניו בברכה: "או הרב יצחק, איזה יופי שבאת, אולי תוכל להשלים את הקריאה, אנחנו לא כל כך מכירות את המילים, וזה מסובך לנו לקרוא כל כך הרבה ברצף אחד…".
"מה אתן עושות?" שאל אבא שלי בפליאה לא מוסתרת, והפקידה המקורבת ליהדות הסבירה לו בסבלנות: "אנחנו מתפללות על פרנסה. מה זאת אומרת מה אנחנו עושות? אל תגיד לנו שאתה לא מכיר את המנהג הקדום הזה…".
הוא קצת התבלבל… "אמ… ספרו לי קצת על המנהג הקדום, אני רוצה להבין על מה מדובר?…".
"אתמול בלילה הלכתי לשיעור ביהדות", הסבירה הפקידה, "והרבנית אמרה שיש מנהג נפוץ לומר את 'פרשת המן' ביום שלישי של פרשת בשלח.
-"השבוע פרשת בשלח, נכון?"
-"כן, בהחלט, השבוע קוראים את פרשת בשלח, אבל…"
-"נו, אז זה מה שאנחנו עושות, אנחנו קוראות את פרשת המן ואחשוורוש… זאת תפילה מיוחדת לפרנסה…"
ובכן רבותי, אני יודע שאתם לא מאמינים לי וחושבים שאני המצאתי את הסיפור, אבל הפעם, לכבוד מצוות הפורים, מצוות ו'נהפוך הוא', סיפרתי לכם סיפור אמיתי…
אני בטוח שקריאת המגילה שלהן בקעה רקיעים
מי יודע איזה גזירות רח"ל נקרעו בשמים כתוצאה מהתפילה התמימה של בנות ישראל