לפני עשרות שנים, שמעתי ממורי ורבי, מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', על בחור בודד מכל משפחתו, שבור ורצוץ, שהגיע לישיבה לאחר השואה במצב דחוק ביותר, בלי כסף אף לצרכים המינימליים ביותר.
ביום הפורים, כאשר הגיע לביתו של רבי גרשון, כיבדו ראש הישיבה לשתות מעט יין. לאחר ששתה והתבשם כראוי, פתח בדברים מרגשים בקול צעקה: "היהודי הקדוש מפשיסחא אומר שכאשר יהודי עושה מצוה צריך לעשותה בשלימות. אם כן הבה נעשה זאת למעשה: בואו ונשמח בכל השלימות!"…
מרוב התרגשות התעלף הבחור. העירו אותו, והוא חזר על המשפט בצעקה, ושוב נפל על הרצפה מעולף. כך ארע שלוש או ארבע פעמים, עד שהכניסו אותו לחדר צדדי, שם נרגע מעט ורוחו שבה אליו.
רבי גרשון אמר אז בהתפעלות, שהוא נוכח לראות מה מתחולל בתוך הפנימיות של בן ישראל. כאשר יהודי מגיע לידי שמחה, נפרץ באחת הסכר ורגשי הקודש וההתרוממות הנמצאים עמוק בלבו מוצאים את דרכם החוצה. למרות השבר והיגון שאותו יהודי עטוף בהם לאחר כל מה שפקד אותו, כשהשמחה פורצת – היא פורצת עם שלהבת אש י-ה, המבעבעת ללא הרף בלבו של היהודי!
- ●●
מצד אמי מורתי ע"ה, אנו מיוחסים כצאצאיו של הגאון רבי אליקים געטשליק שלזינגר זצ"ל, מנהיג בית המדרש הגדול בהמבורג ומגדולי חסידי אשכנז. רבי געטשליק נמנה על תלמידיו של הגאון הגדול בדורו, רבי יעקב עטלינגר זצ"ל, בעל ה'ערוך לנר'. ישנן תשובות של ה'ערוך לנר' הממוענות אליו, שם הוא מכנה אותו בתואר 'מיושבי בית המדרש'. הוא גם מזכירו במכתבים בסוף ספרו על מסכת יבמות.
רבי געטשליק הביע את רצונו להורות לצאצאיו שלא להשתכר בפורים. ומדוע – משום שבעקבות השיכרות בפורים, נודעה גדלותו העצומה בתורה; ומעשה שהיה כך היה:
במשך כל עתות השנה היה רבי געטשליק יושב ספון בפנתו והוגה בשקידה עצומה בתורה ללא הרף; אך עדיין לא היה ידוע ברבים ההיקף העצום במכמני התורה בם הוא שולט. שנה אחת ביום הפורים, כאשר 'נכנס יין', ניצל רבו בעל ה'ערוך לנר' את העת לבדוק את ידיעותיו בש"ס ופוסקים ו'להוציא סוד'. ואכן, התלמיד לא החטיא בשום תשובה!
למחרת פורים, כשפג הימנו היין, נגש אליו רבו והציע לו לשמש כמורה הוראה ודיין במקום. כשניסה רבי געטשליק להתחמק ולומר "איך יש לי שייכות לזה", גילה לו רבו מה ארע עמו בפורים…
מסופר במשפחה, כי כאשר נשאל על כל משנה שהיא בכל הש"ס, היה אומר את כל לשון המשנה עם פרוש הברטנורא והתוספות יום טוב בעל פה! מאז אותו המעשה, היו משחרים לפתחו עם שאלות שונות בעניני תורה והלכה, ולא יכול היה להתחמק כפי שנהג עד מקרה זה. לכן הזהיר את צאצאיו כי אם אינם מענינים שידעו עליהם כי הם תלמידי חכמים – שלא יעזו להשתכר!…
זוהי שמחה של פורים! שמחה שמביאה בכנפיה התעלות למושגי רוממות. זוהי למעשה התועלת של פורים, כנגד שפלות הדעת והפחיתות שבקש עמלק להחדיר בנו.
(מתוך הספר 'אוצרותיהם אמלא')