צוות הפותח
בעלון 'לקראת שבת' שיראה אור בימים הקרובים בעז"ה, יפורסם מאמר של הרב יחיאל יהושע גולדברג, ממנו נאלצנו להוציא חלק מפאת קוצר היריעה, ואת החלק הזה אנו מביאים כאן, מפני שהוא מכיל רעיון עמוק בעל תועלת רבה לחפצים ללכת בדרך זו:
במאמר, עוסק הרב גולדברג בשאלת התחפושות, וקובע שכל אדם מתחפש, ולכן מן הראוי שביום הפורים יבחר כל אחד ואחד את התחפושת שלו, וישתדל להישאר איתה גם בשאר ימות השנה עד שהיא תהפוך לחלק מהפנימיות שלו.
ואם יאמר הקורא הנעים והחביב, מה זה שווה? הרי זאת רק תחפושת, אין לה שום משמעות, אף אני אענה ואומר לו, ידידי היקר, בא ונעסוק בענייני דיומא, במסכת מגילה דף יב ע"ב, מה אומרת שם הגמרא? הסכיתו ושמעו:
"שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?", למה נגזר על היהודים שימותו רח"ל, ורק על ידי הצומות וזעקתם הצליחו לבטל את רוע הגזירה? "אמר להם, אמרו אתם!", בואו תענו לי תשובה, נשמע מה דעתכם על כך.
"אמרו לו", התלמידים לרבי שמעון בר יוחאי, "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". היות ויהודי שושן הוזמנו לסעודת אחשוורוש וגם באו אליה ואכלו בה ונהנו בה, חרף אזהרותיו של מרדכי היהודי שהתריע מפני ההשתתפות בסעודה הזאת, לכן נגזר עליהם העונש הנורא רחמנא ליצלן…
אמר להם רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו "אם כן, שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו", הרי רק יהודי שושן הבירה נהנו מסעודתו של אותו רשע, למה נגזרה כלייה על יהודי העולם כולו?
"אמרו לו, אמור אתה", רבינו היקר, אנחנו באמת לא יודעים לענות תשובה, אז בבקשה יסביר לנו כבודו למה באמת נגזרה עליהם כליה?
"אמר להם מפני שהשתחוו לצלם", בני ישראל השתחוו לפסל של עבודה זרה בימי נבוכדנצר, ולכן נגזרה עליהם גזירת ואחשוורוש.
"אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר", אם מדובר בעונש על כך שעבדו עבודה זרה רחמנא ליצלןן, איך זה שהצומות והזעקה עזרו להם כדי לבטל כזאת עבירה חמורה, ולא רק שהם ניצלו ממות, אלא שהקב"ה עוד נתן להם ניצחון כזה גדול על אויביהם?
"אמר להם הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים".
מסביר רבי שמעון בר יוחאי, שכשעם ישראל השתחווה לצלם בימי נבוכדנצר, הם לא עשו את זה כי הם רצו בכך, הם הרי לא האמינו בעבודה זרה הזאת, אלא מה? הם רק עשו את עצמם כאילו הם עובדים לפסל, כי הם חששו מנבוכדנצר, גם הקב"ה החזיר להם באותו המטבע. הוא עשה רק כאילו הם הולכים לקראת כלייה, ובפועל לא קרה להם שום דבר רע, אלא אדרבה, אך טוב וחסד צמחו להם ולבני בניהם לדורי דורות כתוצאה מהגזירה הקשה הזאת.
כלומר, כל המושג הזה של פורים, נולד מתחפושת! אולי זה המקור לכך שנהגו להתחפש בפורים ולעטות מסכה על הפנים, כי פורים כולו מושתת ומבוסס על תחפושת, עם ישראל עשה את עצמו כאילו הוא עובד עבודה זרה רחמנא ליצלן, והקב"ה עשה כאילו הוא מתכנן לכלות אותם חלילה וחלילה.
לכן לא כדאי לזלזל בתחפושת, בטח לא בכזה יום גדול וחשוב כמו פורים.
לאורך כל המגילה
מעניין לציין בהקשר זה, שמי שיעיין במאורעות המוזכרים במגילה, יגלה שיש חלק גדול מהם שהם אירועים של חיצוניות, שנועדו להפגין כלפי חוץ מה שנמצא בפנים וגם מה שלא נמצא בפנים, כשהדגש הוא על הנראות. אני אתן כאן כמה דוגמאות, ותן לחכם ויחכם עוד, כל אחד שיעיין במגילה במבט הזה, ימצא עוד ועוד דוגמאות לכך:
אחשוורוש עשה סעודה "בהראותו את עושר כבוד מלכותו…", הוא דאג למיטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש וכו', כדי להראות.. חז"ל אומרים שהשקו כל אחד ואחד ביין יותר מבוגר מהאדם עצמו, זה גם עניין של להראות עושר, כי לא נתנו לכולם יין משובח בשווה, אלא כל אחד ואחד הפתיעו אותו עם יין מבוגר יותר ממנו.
גם כשאחשוורוש נתן את הטבעת להמן, יש כאן פעולה של נראות, להסיר את הטבעת מהאצבע ולהעביר להמן, לא מספיק לומר לו תגזור מה שאתה רוצה ואני אחתום על הכל, אלא אקט חיצוני שמטרתו להעביר מסר.
ומה עשו היהודים בתגובה? לבשו שק ואפשר, אבל לא הסתפקו רק באבל בחדרי חדרים, אלא "יוצע לרבים". ומה היה החוק של מי שמגיע אל המלך בלי שנקרא אליו? "אשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב", צריכים פעולה חיצונית כדי להראות שהוא יכול לחיות, לא מספיק שהמלך יאמר לעבדיו להניח לו.
גם כשביקשו זרש ואוהביו של המן לתלות את מרדכי מה הם הציעו? עץ גבוה חמישים אמה", מה רק בעץ שגובהו חמש אמות? זה לא מספיק גבוה? אלא הם רצו שכולם יראו את מרדכי תלוי על העץ חלילה, שיוכלו לראותו מכל רחבי העיר.
וכשנשאל המן מה לעשות יקר וגדולה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, הוא בחר ברצף מדהים של פעולות שכל כולן נועדו להפגין את הכבוד כלפי חוץ, וכשאסתר אמרה "המן הרע הזה", היא גם הצביעה באצבע על אחשוורוש ובא מלאך וסובב את הצבע שלה להמן, למה המלאך לא עצר את ידה, שלא תוכל להצביע? אלא יש כאן עניין שהיא כן תצביע, שתהיה גם פעולה חיצונית ולא רק אמירה בפה, כך גם עם 'המן נופל על המיטה' ועוד ועוד.
היוצא מדברינו הוא שצריכים לתת דגש גדול על חיצוניות, ולכן לא כדאי לדחות לחלוטין את החיצוניות, בטח לא בפורים. ההיפך הוא הנכון, אנחנו צריכים לקחת את החיצוניות ולהשתמש בה לטובתנו ולתועלת הרוחנית שלנו, ולכן כדאי שכל אחד ואחד יישב עם עצמו ויחשוב למה הוא רוצה להתחפש…