'ככל היוצא מפיו יעשה'
מי שהבטיח לחברו שיבוא לחתונתו האם זה בכלל נדר מצוה ?
נדר איני יודע. אבל הבטחה צריך לקיים.
בעת שלמדתי בישיבה בלומזה, התקיימה חתונה של בחור, ולא הייתי הולך לחתונות. ושאלני בחור אחד מדוע לא הלכתי לחתונה עניתי לו שאינני הולך, אבל לחתונה שלך אלך, וכעבור 5 שנים שכבר למד בסלבודקא בא להזמינני לחתונה ולא יכולתי בשום אופן ללכת ובקשתיו היות שהבטחתי לו לבוא ואיני יכול לבוא שימחל לי, ומחל לי. אחרי 20 שנה בא להזמינני לחתונת בנו וזכרתי שלא יכולתי לקיים הבטחתי להשתתף בחתונתו אמרתי לו שלחתונת בנו אבוא והגעתי.
ש"ק בלק י"ב תמוז תשס"ב. רבינו סיפר בשמחה כי יצא לאור ספר חדש מתורתו של ר"א דושניצר. והחל לשוח אודות רבו:
נסעתי עם החזו"א. והוא אמר עליו שמעולם לא הוציא שקר מפיו ומסתמא היה מהל"ו צדיקים. ע"כ דברי החזון איש. החזו"א מאוד כיבדו והיה מלווהו עד השער ופעם אחת אמר לי ללוותו עד האוטובוס.
היתה תקופה שלא היה בישיבה משגיח והוא שימש בהשגחה, ובחורים שהיו מדברים באמצע הסדר היה מעיר להם, אבל אם מישהו קם לפניו כשדיבר עמו היה בורח, וכיון שכך כאשר רצו להמשיך לפטפט והוא בא להעיר היו קמים מפניו לשמוע מה בפיו (כדי שהוא ילך).
כל יום שישי הוא היה שולח שאלות לשאול את החזו"א וכבר היה זקן, והיה אומר לי: תשאל את החפץ חיים, כיון שהיה רגיל בצעירותו עם החפץ חיים. פעם אחת שלח איתי לשאול מה יהיה דינו אם אומר את דברי התורה שאחר ברכת התורה שלא בכוונה האם יצא ידי חובה, והחזו"א ענה שיצא והוא עצמו אמר כי לדעתו זו מחלוקת מג"א עם מס"י, את המג"א מצאתי והמס"י לא מצאתי.
הוי עובדא שלקחו בחור אחד למשטרה והוא לא חזר, ואביו שהיה מתפלל אתנו בישיבה ביקש ממנו שיברכהו שיבוא וישוב לביתו, ואמר שעד פורים יבוא. והגיע פורים והוא לא הגיע ואביו בא לשאול הרי לא בא, ענהו רבי אליהו אינני יודע למה באמת לא בא, אבל עד פסח ודאי יבוא, והנה ממש לפני החג הוא הופיע. והבחור סיפר כי היה במעצר ופתאום בא אחד ואמר לו מה אתה עושה כאן תצא ותלך, ואמר לו שעכשיו ערב חג לאן ילך, וגירשו שילך בכל מחיר, ויצא, ופתאום הזדמן לו איזה רכב שהביאו ובא ממש לפני כניסת החג, כך סיפרו אז בישיבה.
שומר פיו. אמרתי לרבינו מנכד הרב מפוניביז' – רבי אליעזר שליט"א כי בראש השנה או בסעודת ערב יוה"כ, הרב היה אוכל לבד את הסעודה בלא הרבנית, והטעם? כיון שבימים ההם כאשר היה עוד בעיירת פוניבז' נסע לארה"ב ונאלץ להישאר שם בראש השנה ויוה"כ, והרב שמתא הזמינו וכיון שלא סמך על כשרותו, אמר לו כי נוהג לאכול לבד בראש השנה (או בערב יוה"כ), ומאז אכל לבד.
מספרים גם על הנודע ביהודה כי בצעירותו הגיע לרבנות חדשה, ובחנו אותו האם יודע הל' ברכות והניחו לפניו מיני דברי מאכל כדי לבחון כיצד יברך, וטעה בקדימת דבר אחד. שאלוהו: הרי זה קודם, וענה שאת זה לא אוכל, ומאז לא אכל את זה לעולם.
סיפר רבינו, כי בספר מאיר עיני ישראל יש סיפור שסיפר רב פופקא כי היה אצל החפץ חיים, והח"ח עמד להתעטף בטליתו, ואמר לו בא וראה כיצד אני מתעטף, שאם פעם ישאלוך איך התעטפתי, תדע.
לאחר שנים רבות הוא הזדמן אצל החזו"א והחזו"א שאלו הרי היית אצל החפץ חיים האם ראית פעם כיצד התעטף, וסיפר לו את הסיפור עם הח"ח הנ"ל, כי בחזו"א באמת דן בכוונת ה"ביאור הלכה" על צורת העיטוף.
אמרתי. שמעתי פעם מרבי הלל זאקס שהיה עם רבי אהרון קוטלר בבית הרב מבריסק זצ"ל ודיברו אודות התופעה שהיתה אצל החפץ חיים שהיה מדבר לפני אנשים ולפתע הפסיק מהעניין שדיבר ועבר לעניין אחר בלא שום קשר, כגון שדיבר על שבת ועבר לדבר על כשרות, ובאמת נכנס יהודי שצריך חיזוק בכשרות. אמר הרב מבריסק העולם חושב שזה רוח הקודש ואינו כן, אלא החפץ חיים היה כל כך מזכה את הרבנים ולכן משמים זיכוהו שכאשר נכנס יהודי שזקוק לחיזוק בכשרות הוא ידבר על כשרות, ואם כן לגבי העיטוף הנ"ל, מן השמים רצו לזכות את הח"ח שיידע בכלל ישראל את צורת העיטוף על ידו.
"וכתב בספר ילקוט ראובני דמדבר לשון הרע יבוא בכלב נבח. וישראל במצרים לא היה בהם דלטורין. וכבר ידוע דמידה טובה מרובה ואפשר דמשום הכי זכו ולא יחרץ כלב לשונו דלא היה לקליפת כלב אחיזה בהם והיא נכנעת לפניהם. וזה רמז הסמיכות ויקרא לה נבח שמדבר לשון הרע יבוא בכלב נובח…"
ו' עש"ק חיי שרה כ"א חשון תשס"ה, סיפרתי לרבנו: מרן ראי"ל ביקר בארה"ב שם בליקווד ואמר שיחה והיו אנשים רבים גם מחוץ למקום אמירת השיעור. ולפתע הסתובב שם 'צבי'. בין האנשים. וזה היה חידוש, כי בעל חיים זה מצוי שם באזור אבל לא בין בני אדם. ואחרי השיעור התפזרו והצבי הלך ונדרס למות על ידי מכונית.
האם בדורנו שייך רמזים או דברים מעין אלו?
היתה תקופה שכל ערב כאשר החזון איש היה הולך לטייל הלכה אחריו חתולה הלוך וחזור מידי ערב כחודש, והחזון איש אמר לא לגרש אותה (עד שאמר לה מחול לך והפסיקה לבוא. זו היתה נשמה שפגעה באביו של החזו"א).
ליקוט שאלות של שואלים שונים.
ר"ח חשון תשס"ה. נכנסו לתפילת שחרית בבית המדרש הגדול של כולל פלוני בבני ברק (נקב בשם המקום) והיתה שם על הבימה חתולה, זה דבר משונה, האם צריך איזה תיקון לבהכ"נ?
זה כלום
זה בכל זאת משונה למה דווקא שם ?
זי האט ניט גיקליבן אסאך. (היא עדיין לא בחרה מקום אחר).
ב' כסלו ע"א. פתאום נפלו מהארון ג' מדפים, אחד ולאחר כשעה עוד שתיים, האם צריך לחשוב על מה זה ?
מסתמא המדפים או הארון לא היו מחוברים טוב
ד' וזאת הברכה י"ב תשרי תשס"ד. הרב… שואל לגיסתו בארה"ב בליל ראש השנה נכבה אחד מנרות יו"ט וכן ביום כיפור נכבה אחד מנרות היום טוב?
מסתמא היה סדק בדלת ונשב אויר.
ואם יבררו שלא זו הסיבה?
אין בזה כלום.
א' האזינו תשרי תשס"ב. ציפור דרור באה כל יום בעלות השחר ויושבת על אדם החלון עד שקה"ח ולא נכנסת לבית ומביאה לעצמה אוכל שם ודופקת עצמה בחלון ובעל הבית מדליק נר בשבילה.
זה לא מוכרח שזה משהו, מוצא חן בעיניה המקום הזה ובסוף תלך. גם אצלנו היה כזה גם אצל החזו"א היה כמה שבועות כזה והחזו"א ציווה לא לגרשה.
ומדוע דופקת ראשה בחלון ? היא תלך בסוף.
(מתוך הספר 'כל משאלותיך)