בתמונה: זהו פורים בחיידר של תולדות אהרן. במרכז נראה רֶבּ שִמְחִהל'ֶה ברייער שכשמו כן הוא, תמיד שמח בעצמו ומשמח את הבריות, המחזיק בתצוגת בובות מעשה ידיו.
בשמחה תמיד
פורים של ילדי ירושלים – גדוש בשמחה טהורה, הרחוקה כל כך מפורים במקומות אחרים. נפצים ושאר מרעין בישין ומרעישין – כמעט ואינם נפוצים. הכול היה מושלם לולא המנהג הנפסד של ילדים ירושלמיים מתבגרים המחזיקים בסיגריה בוערת בפורים, תוך העלמת עין של הוריהם, אולם דומה כי תופעה זו פוחתת והולכת משנה לשנה. אמת מה נהדר מראָם של ילדי החסידויות השמורות בירושלים של היישוב הישן, שעה שהם צועדים לבית רבם בפורים דמוקפין, כשהם מחופשים מכף רגלם ועד לראשם. ואין טיבן של תחפושות ילדי ירושלים כטיבן של תחפושות שעוטים על עצמם ילדים אחרים: ראשית כול, זהירות גדולה ננקטת בבחירת התחפושות, המנוגבות מסממנים צבאיים ומשטרתיים ושאר דברי חולין.
במקום שוטרים – תוכלו למצוא את ממשיכיו של אהרן הכהן; במקום חיילים – תגלו את בני דמותו של מרדכי היהודי. במקום סמי הכבאי – דוד מלך ישראל, ובמקום צועני מגודל שער – ייראו כאן אדמו"רים קטנים שזקנם המצומר יורד על פי מידותיהם. התחפושות אינן נרכשות בחנויות לאחר שיוצרו בידי פועלים מלוכסני עיניים בסין הרחוקה; אלו מעשי ידיהן של אימהות אוהבות, הנוהגות לתפור גלימה למשה רבינו, מעיל עם פעמונים לאהרן הכהן, ולבוש תכלת וחור למרדכי היהודי.
בתמונות: זהו פורים בחיידר של תולדות אהרן. במרכז נראה רֶבּ שִמְחִהל'ֶה ברייער שכשמו כן הוא, תמיד שמח בעצמו ומשמח את הבריות, המחזיק בתצוגת בובות מעשה ידיו. למרגלותיה של הבובה האמצעית, הפושטת יד לקבלת צדקה, נכתב ביידיש: לא לדאוג, לא ללוות, רק לשְְנורר – ולהיות שמח. יהיו שיראו בכך חינוך מקטנות להרגלי קיבוץ נדבות, אולם כאשר מדובר בשמחת פורים טהורה – אין משגיחין בדקדוקים שכאלה.