הגאון רבי בצלאל שטרן זצ"ל בעל שו"ת "בצל החכמה" מביא בתולדות אביו בעל "מליצי אש" עובדא נוראה, על שכר הנזהר לענות אמן, יהא שמיה רבא, וחלילה וחס להיפך.
"היה זה בשבת קודש, דרש בעל ה'מליצי אש' בקהילתנו נייהזיל וזירז את השומעים על דבר חשיבות מעלת עניית אמן, ואמן יהא שמיה רבא, בתוך הדברים, הזכיר את דברי הרמ"ד, שאומר: כי ראשי התיבות שיב"ה הינם ש'תיקה י'פה ב'שעת ה'תפילה, ללמדך שמי שזהיר בדבר, ועונה אמן ואיש"ר זוכה לשיבה טובה. ועוד הוסיף המרא דאתרא, ר' אברהם שטרן זצ"ל – בעל "מליצי אש" ואמר: ומכלל לאו אתה שומע הן ואינני רוצה להזכיר בפה ההיפך.
והנה למחרת בבוקר, התחוללה מהומה גדולה בבית הכנסת, יען כי אחד השומעים בא וסיפר מה שהיה עמו באותו הלילה, וכך הווה עובדא:
בלילה והנה בחלומו עומד הוא לפני בית דין של מעלה, ויצא דינו מעם הבית דין לחיוב שעליו להפטר מן העולם, אז החל מתחנן לפני הבית דין, כי טרם הגיע לגיל שיבה ומדוע נקנס עליו דין קשה כל כך, ויענו אותו בית דין של מעלה, ויאמרו: כיון שאתה שח שיחה בטלה בתוך התפילה ולא ענית אמן ואמן יהא שמיה רבא, דנוך בכך.
ניסה האיש מזלו בשנית, והשיב לבית הדין כי לא ידע מגודל חומרת האיסור, או אז התרעם עליו אחד מיושבי בית הדין, ואמר: היאך אתה מעז לומר דברים שכאלו, הלא אך בשבת זו דרש הרב בקהילתכם דרשה בעניין זה, והביא בשם הרמ"ק, שהשותק בבית הכנסת ועונה אמן ואמן יהא שמיה רבא זוכה לשיבה טובה, ואף הבהיר הרב והוסיף, כי מכלל לאו אתה שומע הן. הגע בעצמך, הכיצד לא ידעת חומר העניין בשעה, שעתה עצמך נוכח היית באותה דרשה.
הבטחתי נחושה לבית דין של מעלה, סיפר הלה, כי מעתה אודיע ואפרסם לבני הקהילה מכל הנעשה, למען יזהרו במשנה זהירות מכאן ולהבא, לענות אמן ואמן יהא שמיה רבא, ובכן זכיתי לצאת זכאי מלפני הבית דין.
והוסיפו בני משפחת הגר"ב שטרן זצ"ל על מעשה זה, שיודעים ומכירים הם את אותו האיש וזכה לעלות לארץ הקודש ולשיבה טובה.
הרב אברהם קסלר שליט"א, גיליון 'האמונה'