הכוח של יחיד מתוך ציבור שלם למנוע משליח ציבור לגשת לעמוד?

מדוע אין להגיש שליח ציבור שיש לו שונא בתוך הקהל? │ ומדוע אין לכבד את שונאו של הבעל קורא בעלייה של פרשת התוכחה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"ג סעיפים י"ט ברמ"א – כ"א]  

יחיד המעכב מינוי של שליח ציבור

כתוב בשולחן ערוך, שגם יחיד יכול לעכב שלא יימנו אדם מסוים לשליח ציבור, וכתב המשנה ברורה, הוא הדין כל מינוי שהוא, כגון מרביץ תורה, או ראש ישיבה, או רב, גם יחיד מהקהל יכול לעכב, ועל זה אומר הרמ"א, שהיחיד שרוצה לעכב צריך לבוא לשבעה טובי העיר, ולהסביר להם למה הוא מעכב את המינוי, ואם הוא מסביר שהוא מעכב את המינוי משום שאין מידותיו ישרות, אפשר להתחשב בדבריו, אבל סתם התנגדות בלי כל סיבה, לא מקבלים אותה, ובכל זאת כתב המשנה ברורה, שזו ההנהגה שהייתה קיימת בימים ההם, אבל בזמננו, אם נתחשב בדעתו של כל יחיד ויחיד, לעולם לא יגיעו לעמק השווה, ולכן, בזמננו מתחשבים ברוב הקהל או בשבעה טובי העיר, עוד כתב המשנה ברורה, שמה שכתוב שגם יחיד יכול לעכב מינוי של שליח ציבור, זה רק שליח ציבור של הימים ההם, משום שהוא היה שליח ציבור אמיתי שמוציא את הרבים ידי חובתם בתפילה, אבל שליח ציבור שבימינו אינו אמיתי, משום שהוא לא באמת מוציא את הרבים ידי חובתם, ולכן ,בזה יחיד אינו יכול לעכב.

הגשת שליח ציבור שיש לו שונא בקהל

עוד כתב הרמ"א, אדם ששונא את השליח ציבור, הדין הוא, שהשליח ציבור לא יכול להתמנות לתפקידו, שמכיוון שהוא שונא את השליח ציבור, גם השליח ציבור שונא אותו, וכמים פנים לפנים, כן לב האדם איש אל רעהו, ולכן, כאשר יש לשליח ציבור שונא בין הקהל, הוא פסול מלשמש כשליח ציבור.

בעל קורא שיש לו שונא בקהל

כאשר בעל קורא, קורא בתורה את פרשת התוכחה, אסור להעלות לתורה את השונא שלו, משום שאם יעשו זאת, יש חשש שמא הבעל קורא יכוון בשעת קריאת התוכחה, אל השונא שלו שעלה לתורה, וכתב המשנה ברורה, שכל מה ששונא יכול לעכב את השליח ציבור מתפקידו, זה הכל אם אנחנו יודעים באמת שהוא שונא שלו, אבל אם רוצים למנות מישהו לשליח ציבור, ופתאום מתעורר אחד מהקהל, ואומר, אנחנו שונאים זה את זה ולכן שלא ישמש שליח ציבור, אינו נאמן בזה, משום שאינו יכול לחדש פתאום מצב חדש שאנחנו לא ידענו עליו מקודם, שהם שונאים זה את זה.

שני אנשים הרוצים לגשת לפני העמוד

שני אנשים שרוצים לגשת לפני העמוד, האחד יש לו יארצייט של אביו, והשני יש לו סיבה אחרת, הקהל יחליט מי קודם לשמש כשליח ציבור, ואומר המשנה ברורה, שבכל זאת, מצוה על הקהל לתת לאותו אדם שיש לו יארצייט, משום שזה מציל את אביו מדין הגיהנם.

מינוי שליח ציבור על פי המלכות

קהילה שרוב הקהל בחרו לעצמם שליח ציבור, ויש מיעוט שמתנגדים, ובאה המלכות וביקשה מהממאנים שיצטרפו גם הם למינוי, הדין הוא, שלא ממנים שליח ציבור היכן שהמינוי מגיע מהמלכות, משום שלא המלכות היא זו שתכתיב לנו מי ישמש כשליח ציבור.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א