מתי מגונה הדבר להעלות שליח ציבור שקולו ערב ?
על מה אמר רבי שמעון בן גמליאל לרבי ישמעאל 'ניחמתני'? │ ובאיזה אופן מותר להעלות שליח ציבור שאינו יודע לומר את האותיות כמות שהן?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"ג סעיפים י"א – ט"ו]
שליח ציבור שמטרתו להשמיע את קולו לפני הציבור
שליח ציבור שהקב"ה חנן אותו בקול ערב, והוא מאריך בניגונים של התפילה כדי להודות להקב"ה מתוך שמחה, אם עושה זאת מתוך כובד ראש כמו שראוי להיות בשעה שמודים להקב"ה, זה דבר משובח, אבל אם עושה זאת כדי להראות שקולו ערב, זה דבר מגונה, וכתב המשנה ברורה בשם ספר חסידים, שבשעה שרבי שמעון בן גמליאל יצא להיהרג (שהרי הוא היה אחד מעשרה הרוגי מלכות) הוא פנה לרבי ישמעאל ושאל אותו, מדוע אני יוצא להיהרג, אמר לו רבי ישמעאל, שמא בשעה שהיית דורש לרבים, היית נהנה שרבים מקשיבים לדרשה שלך, והיית שמח בדברי תורה, לכן אתה יוצא להיהרג אמר לו, ניחמתני, עכשיו אני יודע מדוע אני יוצא להיהרג, רואים כמה חמור הדבר, שאדם נהנה ממה שהוא מופיע בפני הציבור בדרשה או בקול ערב, וגם באופן שמאריך בניגונים שלא באופן הרצוי, לא יאריך יותר מדאי, מפני כבוד הציבור שזה עליהם לטורח.
שליח ציבור שאינו יודע לומר את האותיות כראוי
ממנים שליח ציבור שיודע לומר את האותיות כמות שהם, אבל אדם הקורא לא' ע' או לע' א', וכן אם קורא לח' ה' או לה' ח', וכן אם מחליף בין ש' ימנית לשמאלית, אינו ראוי לשמש כשליח ציבור, ודווקא באותם מקומות שהמנהג להפריד בין האותיות האלו, אבל במקומות שלא נוהגים להפריד ביניהם, מותר לו לעלות לפני התיבה, ואם אין מי שיעלה, יש דעות במשנה ברורה, האם מותר להעלות אדם כזה, ויש מי שאומר, שאסור בכל אופן להעלותו, אלא אם כן הוא יכול להתאמץ ולומר את האותיות כמות שהן.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א