סיפור הנס המופלא המובא כאן לפניכם סופר מפי בעל המעשה מפי הרב הגאון רבי שמעון שפיצר שליט"א באחד משיעוריו. בסיפור זה טמון אף מימד מיוחד של קידוש ה', בבחינת "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך".
הסיפור עוסק בר' יהודה, יהודי יקר ואיש חסד מתושבי לונדון, אשר מסיבה כלשהי הסתבך עם רשויות החוק האנגליות, ולאחר מאבק משפטי שנמשך כמה שנים, כמנהג המשפט האנגלי, הוכרע דינו בידי חבר מושבעים להישלח לכלא לתקופת מאסר ממושכת.
עסקנים מסורים שנכנסו בעובי הקורה ניסו בתחילה להילחם לביטול גזר הדין, אולם במהירות רבה הבינו שהמאבק נידון לכישלון. מערכת החוק האנגלית מגינה על הכרעות חבר המושבעים ומונעת ככל האפשר את ביטולם. ר' יהודה הפנים בכאב שאת השנים הבאות הוא עתיד להעביר מאחורי סורג ובריח, ובמקום ליפול לחידלון החליט להתחזק באמונה ובביטחון. את הזמן שנותר עד לכניסתו לכלא ניצל לגיבוש סדר יום מדוקדק לימי שהותו בכלא, כדי שאת השהות הממושכת בו ינצל להתקדמות בתורה ובעבודת ה'.
ביום שני לפרשת ויצא, ד' בכסלו, החל ר' יהודה לרצות את עונשו. הוא שוכן בתא עם אסיר מוסלמי בשם באסל אשר סיפר לו בפנים קורנות כי הוא עומד בימים הקרובים להשתחרר לאחר ריצוי תקופת מאסר בת ארבעה חודשים. בימים הבאים נראה היה כי הגוי מאושר למדי לקראת שחרורו, אלא שביום רביעי בבוקר הבחין ר' יהודה שסבר פניו של באסל השתנה באחת. הוא נראה היה עצוב ומדוכא לחלוטין.
ר' יהודה התעניין בעדינות לפשר הדבר, ובאסל סיפר לו בפנים נפולות, כי אף שהוא נשפט למאסר בגין שתי עבירות נפרדות שענשה של כל אחת מהן הוא ארבעה חודשי מאסר, בתחילה הוא הבין כי יוכל לרצות את שני העונשים במקביל, באופן המכונה 'ענישה חופפת'. אולם, אתמול כאשר ניגש ללשכתו של מנהל הכלא כדי להסדיר את הליך שחרורו הופתע לשמוע כי טעה והענישה היא 'מצטברת', כלומר – הוא יצטרך לשבת בכלא עוד ארבעה חודשים נוספים.
"אתמול בלילה הייתי עצוב ומדוכא", אמר באסל לר' יהודה, "מתוך כעס ורוגז החלטתי שלא להתפלל את תיפלת הערב המוסלמית כמנהגי, אולם אל תדאג. הבוקר כבר שוב התחזקתי והתפללתי את תיפלת השחר שלנו… העזתי אפילו להוסיף בתפלה בקשה מיוחדת לאלוקים שישנה את גזר הדין לטובה…".
כמה שעות לאחר מכן יצא באסל לעבר משרדי הכלא כדי להסדיר את כניסתו המחודשת לכלא ולברר מהו המועד המחודש לשחרורו הסופי.
כשעתיים לאחר שיצא הוא שב אל החדר בצעדי ריקוד כשכולו נרעש ונרגש: "אתה שומע", אמר לר' יהודה בהתלהבות, "התפלה שלי התקבלה! הודיעו לי עכשיו שבחישוב חוזר שערכו בעניני התברר להם שצדקתי, ואכן נגזר עלי 'ענישה חופפת'. לכן, כבר מחר בבוקר אני אשתחרר מהכלא".
"אתה רואה", צעק המוסלמי בהתפעלות, "רק היום בבוקר התפללתי על כך, וכבר שמע אלוקים את תפילותיי ודאג לכך שאצא כבר מחר".
באסל פנה לארגן את חפציו, ור' יהודה נותר המום על עמדו, כשהוא חושב לעצמו: אם תפילתו של מוסלמי יכולה להתקבל, על אחת כמה וכמה תפילתי שלי!
המסקנה היתה מתבקשת. כמה שעות מאוחר יותר כאשר ירד הערב, נעמד ר' יהודה להתפלל ערבית. דמעות זלגו מעיניו בעת שביקש והתחנן לפני הבורא יתברך: "אם גוי מעיד שתיפלותיו אליך נענו", זעק במר לבו, "על אחת כמה תפילותיו של יהודי צריכות להענות. אנא קבל תפילתי ועשה עמי אות לטובה. עשה למען שמך, עשה למען אוהביך – עמך וצאנך".
ר' יהודה סיים את תפילתו הנרגשת ופנה לישון.
בלילה ההוא נדדה שנת השופט שטיפל בתיקו של ר' יהודה. השופט התקשה לקבל את החלטתם של חבר המושבעים. לדידו לא היה סביר להטיל עונש כה כבד על העבירה שביצע ר' יהודה. באותו הלילה הוא התחבט בדבר, ובבוקר הוא החליט להתקשר מיוזמתו לעורך הדין שיצג אותו, ואמר לו שברצונו לשבת ולעיין שוב בפסק הדין.
מדובר בזכות מיוחדת שמערכת המשפט האנגלית מקנה לשופטים, לעיין בשנית בפסק דין שהוכרע בידי חבר מושבעים, ומטבע הדברים הם משתמשים בה לעיתים נדירות ביותר, אם בכלל. הפעם זהו היתה אחת מאותן פעמים נדירות…
עורך הדין מיהר להעביר את הידיעה לעסקנים המסורים, והללו נסעו במיוחד לבית הכלא כדי לספר לר' יהודה על המהפך הנדיר שחל בענינו בשעות האחרונות: "מחר ביום שישי בשעות הבוקר המוקדמות יערך הדיון החוזר. ואף שאי אפשר לדעת בוודאות שיתחולל מהפך, יש לך סימנים חיוביים מאוד, ואני יכולים להעריך באופטימיות זהירה שעוד לפני שבת כבר תשחרר מהכלא".
בבוקרו של יום שישי, ערב שבת פרשת ויצא, צעד ר' יהודה לעבר טנדר ה'פוסטה' שבאמצעותו יסע יחד עם כמה אסירים נוספים לעבר בית המשפט. בדרכו פגש את באסל העושה את ההכנות האחרונות לקראת שחרורו. כשראהו באסל תמה: "לאן פניך מועדות?", ור' יהודה השיב בפשיטות: "התפללתי לאלוקים, והוא שמע את תפילותי, אני יוצא מהכלא עוד לפני שבת!".
לשמע הדברים יצא באסל מכליו מרוב התפעלות. הוא החל זועק בקול גדול לכל מי שרק הסכים לשמוע: "הנה, אתם רואים, יש אלוקים. יש בורא אחד לעולם והוא שומע לתפילות של אלו שמתפללים אליו!".
כמה שעות לאחר מכן התייצב מיודענו בפני השופט המדובר:
"עיינתי שוב בתיק", אמר השופט, "והגעתי להחלטה כי עקב העומס בבתי הכלא, ובהתחשב בעבירה שבצעת, יש לשחרר אותך באופן מידי".
כמה שעות לפני התקדש השבת יצא ר' יהודה לחופשי. את השבת הוא חגג בביתו, בצותא חדא עם בני משפחתי לאחר תקופת מאסר קצרה ביותר, ובלא שום הסבר טבעי, מלבד כח התפילה והאמונה.
כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו (דברים ד' ז').
(מתוך גיליון 'וכל מאמינים')