"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (יד, טו)
אמרו חז"ל (מְכִילְתָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשַׁלַּח פָּרָשָׁה ב): "אַרְבַּע כִּתּוֹת נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם – אַחַת אוֹמֶרֶת לִפֹּל אֶל הַיָּם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת לָשׁוּב לְמִצְרַיִם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה כְּנֶגְדָּן, וְאַחַת אוֹמֶרֶת נִצְוַח כְּנֶגְדָּן".
שלושה רבעים מעם ישראל מיואשים. רבע מהם מציעים לקפוץ לים ולהתאבד, רבע מציעים להיכנע ולחזור למצרים, ורבע נוסף מציעים שאם כבר מתים – עדיף למות במלחמה, והם מציעים להילחם במצרים. רק רבע אחד לא התייאשו, והציעו להתפלל.
והקב"ה אומר למשה: "מַה תִּצְעַק אֵלָי", פירש רש"י: "למדנו שהיה משה עומד ומתפלל. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לא עת עתה להאריך בתפלה, כשישראל נתונים בצרה".
נשאלת השאלה: אדרבה, כיון שעת צרה היא – זה הזמן להאריך בתפילה! זה הזמן בו "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ", ועוד פעם: "וְקַוֵּה אֶל ה'"!
מבאר ה"באר משה": הקב"ה רצה שמשה לא יאריך בתפילה – גם בעת הקשה הזו שהים סוער ושלושת רבעי מהעם מיואשים – כדי ללמד מה רב כוחה של תפילה אפילו אם היא קצרה! גם כמה מילים של תפילה, מעומק הלב, יכולות להביא לעשרה ניסים שנעשו על הים! אין צורך בתפילה ארוכה כדי שכל המצרים יאבדו, כל מצרי יקבל את העונש הראוי לו, ובני ישראל יזכו ללכת בתוך שבילים מלאים בעצי פרי, ואף יזכו בביזת הים.
לפעמים אדם אומר בייאוש: 'אני אף פעם לא מצליח. אין לי סיכוי להצליח'… עליו לדעת כי בכוחן של כמה מילים של תפילה להביא לו ישועה. למילים המועטות האלו יש כוח שאין כדוגמתו! משום כך אסור אף פעם להתייאש.
*
ליהודי ממקסיקו, שהיה עשיר גדול ותומך תורה, חטפו את הבן. השודדים דרשו עבורו כופר נפש, סכום כסף עצום. הוא שלח שליחים לבבא סאלי זצ"ל, שאמר: "אל תעשה כלום! הוא יחזור הביתה בשלום". אח"כ הוסיף שלוש מילים: "ונקה לא ינקה"…
עבר זמן והשודדים רבו ביניהם, אחד ירה בשני, וכשהבן ראה ששניהם שוכבים פצועים – תפס את רגליו וברח חזרה לביתו. ההתרגשות והשמחה לא ידעו גבולות.
הם החליטו שהם טסים לארץ ישראל, לפגוש את הבבא סאלי ולהודות לו על שהושיע אותם מצרתם.
הבבא סאלי פנה לאבי המשפחה ושאל אותו: "איזו מצוה קיבלת על עצמך לאחרונה?"
השיב האבא: "נשמע לי מצחיק לומר, אבל לאחרונה התחלתי לנקות קצת ולסדר את בית הכנסת שבו אני מתפלל".
אמר לו הבבא סאלי: "זה פשר הפסוק שראיתי מול עיני: 'ונקה לא ינקה' – מי שמנקה את בית הכנסת, מי שרוצה להזיק לו – לא ינקה".
אמר העשיר: "אני נותן הרבה צדקות. אני מתפלל, וגם קצת לומד תורה. הדבר האחרון שחשבתי שיעמוד לי לזכות, זו הפעולה הזאת שעשיתי, בלי הרבה כוונה. ראיתי שבית הכנסת קצת לא מסודר ואמרתי לעצמי: אני אנקה, אני אסדר אותו"…
מה רב כוחה של פעולה קטנה!
ספרתי את הסיפור הזה לאחד שעובד בישיבת "בית שמעיה", והוא סיפר לי שהיו כמה בחורים מבוגרים שלמדו בישיבה ולא מצאו שידוך. הוא אמר להם: "אם תעשו דבר שאתם לא חייבים לעשות – גם הקב"ה יעשה לכם משהו שהוא לא חייב לעשות. יש כאן בתי כנסיות, שטיבלאך, תסדרו אותם".
הם התביישו לעשות זאת באמצע היום, ובאו בשעה שתים עשרה בלילה, כשאף אחד לא רואה אותם, ניקו את חדר הקפה וכדומה.
והוא סיים את סיפורו ואמר: שלושת הבחורים שהתעסקו בזה התארסו!
בעת צרה, לפעמים בתפילה קצרה מצליחים לעשות מה שלא עושים בתפילות ארוכות! בהתעוררות קטנה, בהתרוממות קלה, בהתחזקות במצוה קלה, אפשר לפעול ישועות ללא גבול.
(רבי גואל אלקריף שליט"א – נאה דורש)