את הנסיעה הזו תכננו ילדי משפחת כ. במשך זמן רב. משפחת כ. שייכת לקהילה חסידית מוכרת שקבעה לה משכו באחת מערי הדרום, ולנסיעה הזו הם זכו לאחר שעמדו בהצלחה במבצע חיזוק שנמשך במשך חודש שלם, והשתתפו בו כל ילדי המשפחה, כשהפרס הגדול שהובטח להם היה נסיעה משותפת לצפון הרחוק. הנסיעה תכננה כדי להחליף אויר ואוירה, ובעיקר כדי לשאת תפלה על קברי הצדיקים הטמונים בין רגבי אדמת הגליל, ביום המסגל, ז׳ באדר, הילולא דמשה רבנו רעיא מהימנא.
אתא ובא ראש חודש אדר. ההתרגשות בקרב ילדי המשפחה הלכה וגאתה ככל שהיום הגדול הלך והתקרב. ביום שלפני הנסיעה המיוחלת שכר האב רכב מרווח שיוכל לאכלס ברחבות את כל ילדי המשפחה. השכם בבקר, טרם אור ראשון, יצאו בני המשפחה על מטלטליהם למסע הנחשק, כאשר התוכנית היתה לפתח את היום בתפלת שחרית בציונו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי הטמון בישוב מירון.
הדרך הארכה מהישוב הדרומי שבו התגוררו בואכה מירון עברה על כולם בטוב ובנעימים. הילדים היו מרתקים לנוף הנפלא שהלך והתחלף ככל שהאיר היום. הנוף הדרומי הצחיח הצבוע בחום חדגוני הלך ונצבע בירוק ככל שרכבם התקדם לכוון צפון.
כאשר סוף סוף החל הרכב לטפס בכביש המתפתל בואכה מירון, ההתרגשות ניכרה ביושביו. הגדולים מבין הילדים זמזמו במרץ את השיר המפורסם "לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי…", שיר שהכירו היטב מהשתתפותם בשנים עברו במעמד ההדלקה במירון. בשנתיים האחרונות, עקב מגבלות הקורונה, לא עלה בידם להשתתף במעמד גדול ונשגב זה ועתה היתה ההתרגשות גדולה בהתאם.
הרכב התקדם עוד במעלה הכביש. משפחת כ. הגיעה לכיכר המפורסמת בכניסה לישוב מירון. הרכב פנה שמאלה בטבעיות, ולפתע נעצר בחריקה…
"מה קרה?" נפלטה הקריאה מפי כולם, והתשובה נגלתה לעיניהם מיד השער הצהוב המפורסם בכניסה ליישוב מירון היה סגור. בפתח עמד שוטר בעל מבע פנים אטום, שהחווה להם בידו לשוב על עקבותיהם.
הרב כ. התמהמה מלשוב על עקבותיו, כביכול לא הבין את שרמז לו השוטר. הוא התקדם עוד מעט לעבר השער, ונבלם בחסר סבלנות.
"מה, אתה לא מבין רמזים?!" קרא לעברו השוטר בחסר סבלנות, "קבר הרשב״י" סגור היום לכניסת רכבים, תמשיך הלאה, מה לא ברור כאן?!"
כן. הציון היה סגור לכניסת רכבים. לרב כ. ארכו כמה שניות לעכל את דברי השוטר. הוא ניסה להתעניין לפשר הסגירה הפתאומית, אך נתקל בתגובה אטומה וקצרת רוח. משכך, עבר להשתמש בנשק הרגש… הוא ניסה לדבר על לב השוטר, הצביע לעבר הילדים שהיו אחוזי הלם, ניסה להסביר לו היכן ומתי התחילו הבקר את מסעם, ועד כמה ציפו הילדים לנסיעה הזו. אלא שכפי הנראה הוא לא היה הראשון שניסה לדבר על ליבו הבוקר, ותגובתו החוזרת והנוקשה של השוטר הייתה בהתאם…
בלית ברירה נאלץ האב לאכזב את ילדיו ולספר להם כי יהיה עליהם לוותר על הביקור במירון.
אמנם הם לא ידעו על כך מראש, אך בשנתיים האחרונות סגירת הציון במירון קרתה לא מעט. עוד לפני האסון הטרגי בל"ג בעומר האחרון, הספיקו שערי הציון להינעל עוד כמה וכמה פעמים, בכל עת שהרשויות חששו מהדבקה המונית מפאת אירוע צפוף מתוכנן.
הלחץ של הרשויות התגבר בפרט לאחר האסון הנורא שהתרחש בל״ג בעומר אשתקד, שבו נספו ארבעים וחמשה יהודים קדושים וטהורים כתוצאה ישירה מהדוחק הגדול והצפיפות ששררו במקום.
לאחר האסון הקשיחו הרשויות עוד יותר את הנהלים. מפעם לפעם, כאשר התקרב יום מיוחד, שעלה חשש שתגרם בו צפיפות יתר, הודיעו הרשויות במפתיע כי שערי מירון סגורים לכניסת מתפללים.
גם הפעם, לקראת ז׳ באדר ־ יום שבו רגילים המונים מבית ישראל לעלות לציונו של רשב״י – הודיעו הרשויות על סגירת הציון למתפללים. משפחת כ. לא הייתה מעדכנת בעובדה זו, וכמאמר הפתגם הידוע: "כגודל הציפייה גודל האכזבה", הם התקשו עד מאוד לעכל את העבדה.
בלית ברירה סב הרב כ. על עקבותיו. הוא חנה בצד הדרך והחל לשקל את צעדיו, האם להמשיך ולנסוע להתפלל בצפת או שמא לחנות בחניון סמוך ל'היסחב' עם הילדים רגלית במעלה ההר בואכה ציון הרשב״י…
אלא שאם הוא חשב ׳להרים ידיים׳, ילדיו לא היו מוכנים לכך בשום פנים ואפן; "אבא", הפתיע אותו מאחור קולו הדקיק של שמוליק בן השש, "הרי תמיד אתה אומר לנו שתפילה עוזרת בכל מצב, ועכשיו אנחנו מתייאשים עוד לפני שהתפללנו?!"
"נכון, איך לא חשבנו על כך?!" התפלאו כולם, ובאותו רגע בקעה התפלה מפי כל הילדים. איש איש בשפתו, בקשו בלשונם התמימה והילדותית בקשה פשוטה: שהשער של מירון יפתח בפניהם, והם יוכלו לעלות ולהתפלל על קברו של רשב״י.
התפלה התמימה ארכה דקות בודדות בלבד. ומיד עם סיומה, כשכל הנוסעים ברכב חדורים באמונה תמימה, פתח האב בנסיעה מהירה לעבר השער. גם הפעם השער היה סגור, אלא שהאב התעלם והחל לנסוע לעברו באיטיות. השוטר היה אותו שוטר שעמד שם קודם. אלא שלמרבה הפלא, הפעם הספיק לו מבט קצר לעבר הילדים היושבים ברכב, כדי לפתוח בפניהם את השער, ללא אמר ודברים.
כן, באותו בוקר היו הם מבין היחידים שהצליחו להיכנס ולהשתטח על ציונו של רשב״י הקדוש, וכל זאת מכוחה של תפלה תמימה.
'וכל מאמינים' – בחוקתי תשפ"ב, (הובא ע"י הרב פנחס זרביב מכון למעשה לתגובות ולחומר נוסף [email protected])