"בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת" (ח, ב)
פירש רש"י: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות".
נשאלת השאלה: למה מגיע לאהרן חלק גדול משל הנשיאים? שיקבל כמו כולם!
שמעתי על כך תשובה יקרה מאד, והיא תובן על פי מעשה שהיה.
יהודי הגיע אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל ואמר: "כבוד הרב, אני 'לא יוצלח' שאין כמותי. אני רוצה לזכור את מה שאני לומד – לא זוכר. רוצה להתפלל כמו שצריך – וזה לא הולך. רוצה להיות ירא שמים – ונופל בעבירות פעם אחר פעם. רוצה לתקן את המידות, לא לכעוס, לא להתגאות – ופשוט לא מצליח. מה יהיה איתי?"
אמר לו רבי לוי יצחק: "מנין לך שהקב"ה רוצה את ההצלחות שלך? הוא רוצה את הכאב שלך על זה שאינך מצליח להתרומם ברוחניות, על זה שאינך מצליח להיות ירא שמים! מי שכואב לו על שהוא לא מתרומם ברוחניות – זו ההצלחה שלו. זה מה שהקב"ה רוצה ממך!"
אמר הקב"ה לאהרן הכהן: אם אתה כל כך מצטער על שלא קיבלת מעלה רוחנית, על הכאב הזה תקבל יותר ממה שכולם מקבלים – "שלך גדול משלהם"!
לא תמיד הקב"ה מחפש את ההצלחה. יתירה מזאת – לעיתים הוא רוצה שהאדם לא יצליח במעשיו, אך תהיה לו הזכות של המאמץ, והיא זו שתעמוד לו.
הרמח"ל היה אחד מגדולי המקובלים שחיו באיטליה, וחיבר ספרים גדולים ומפורסמים בקבלה. גאונותו הייתה כה גדולה, עד שבהיותו בן עשרים כבר כיהן כראש ישיבה של מקובלים בעיר פדובה.
אמנם היה זמן שבו יצאו נגדו הרבה מגדולי ישראל של אותה התקופה, בטענה שהוא מחדש דברים, ועד שרבו המהר"י באסאן זצ"ל נחלץ להגנתו, נאסר עליו למסור שיעורים בקבלה. באותם ימים הוא כתב את ספר "מסילת ישרים", ובהקדמה כתב: "החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול".
ומה מתברר? הספר הכי מפורסם של הרמח"ל הוא ה"מסילת ישרים"!
הגאון מוילנא זצ"ל אמר שעד פרק י"ט אין אפילו מילה אחת מיותרת בספר, ובכל פעם שעמד לצאת לרחוב, היה הגאון לומד ארבע-עשרה פעמים את הפרק השני של חובת הזהירות במסילת ישרים, שלא יכשל בשום עבירה. עוד הוסיף, שאם הרמח"ל היה חי בזמנו, הוא היה הולך ברגל מוילנא שבליטא עד פדובה שבאיטליה לדבר עימו… ידוע שגם רבי זונדל מסלנט, רבו של רבי ישראל מסלנט זצ"ל אמר לו: "מסילת ישרים יהיה מנהלך!"
דווקא בזמן הזה שבו הוא לא היה יכול למסור שיעורי קבלה, הוא חיבר את "מסילת ישרים", שממנו הייתה התועלת הגדולה והעצומה שהשאיר הרמח"ל לדורי דורות.
הלקח מכך הוא: לעיתים דווקא בימים שבהם נראה לאדם שהוא לא כל כך מצליח, שם נמצאת עיקר הצלחתו.
זהו "שלך גדול משלהם"!
(רבי גואל אלקריף שליט"א -שש באמרתך במדבר)