דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
וקסברגר
דף הבית מאמרים פרשת שבוע מטות "הבהרתי ל'חפץ חיים' כי חלילה לא הקפדתי. הח"ח לא נרגע", סיפר רבי מרדכי לייב הכהן קאמינצקי זצ"ל, "'בכל זאת ארצה לברכך ולפייסך כראוי', אמר. 'שמא תחפוץ באריכות ימים'?. 'אמנם ברכה ראויה היא', השבתי, 'אך חושש אני, שכאשר האדם מזקין, גופו נחלש ודעתו מיטשטשת'… 'כהן אני, ואברכך בשלמות', ענה ה'חפץ חיים'… ואז פתח הכהן הגדול את פיו, ובירכני בלשונו הטהורה: 'יהי רצון שתזכה לאריכות ימים ושנים, בבריאות הנפש והגוף ובצלילות הדעת'"

"הבהרתי ל'חפץ חיים' כי חלילה לא הקפדתי. הח"ח לא נרגע", סיפר רבי מרדכי לייב הכהן קאמינצקי זצ"ל, "'בכל זאת ארצה לברכך ולפייסך כראוי', אמר. 'שמא תחפוץ באריכות ימים'?. 'אמנם ברכה ראויה היא', השבתי, 'אך חושש אני, שכאשר האדם מזקין, גופו נחלש ודעתו מיטשטשת'… 'כהן אני, ואברכך בשלמות', ענה ה'חפץ חיים'… ואז פתח הכהן הגדול את פיו, ובירכני בלשונו הטהורה: 'יהי רצון שתזכה לאריכות ימים ושנים, בבריאות הנפש והגוף ובצלילות הדעת'"

גאב"ד 'חרדים' הגה"צ אשר אנשיל כ"ץ שליט"א, על הסיפור המיוחד והברכה המיוחדת של ה'חפץ חיים' לאריכות ימים
וקסברגר
כ"ח תמוז תשפ"א
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" (ל ג).

וברש"י: "לא יחל דברו – לא יעשה דבריו חולין".

שלושה נביאים ברוח אחד נתנבאו ב'זה הדבר'. הלא המה, הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק זי"ע (נועם אלימלך ד"ה איש), הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע (עבודת ישראל), והרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה זי"ע (מאמר מרדכי). 'לא יחל דברו' – מי שאינו מחלל את דבריו בדיבור"י חולי"ן (כלשון רש"י המוזכר), זוכה ש'ככל היוצא מפיו יעשה' הקב"ה בבחינת 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'. כדברים הללו נשמעו בבית מדרשם של רבים מהצדיקים מהדורות הקודמים זי"ע. וכן מביא החיד"א בשם המקובל רבי חיים ויטאל זי"ע.

ומקור דבריהם בספר הזוהר הקדוש (פיקודי דף רכ"ה ע"א), שמילי דעלמא ודיבורי חולין פוגמים הלשון וברכתא לא שריא עלייהו.

זהו כוחו של הפה. אם הוא בטהרה אזי הוא מקור הברכה, ואם חלילה להיפך – הרי הוא כלי טמא שלא יֵרצו דיבוריו לה'. והדברים עתיקין.

זהו שאמר המלך החכם (משלי יח כא) "מוות וחיים ביד הלשון". אם הלשון טהורה – הרי שהחיים תלויים בה בגזירת אומר. אך חלילה כשאינה טהורה הרי שמוות בה, ר"ל.

ותגזר אומר ויקם

רבי מרדכי לייב הכהן קאמינצקי זצ"ל, מדמויות ההוד שבשכונת 'שערי חסד' שבירושלים של מעלה, זכה לאריכות ימים מופלגת. לעת זקנותו נשאל ע"י הגה"צ רבי משה זייבלד זצ"ל (שזכה מידי פעם לשמשו, ולימים שימש כרב ביהמ"ד אלכסנדר בב"ב): "ילמדנו רבינו, במה הארכתם ימים?"

התרצה לו רבי מרדכי לייב וענה לו: "דבר אריכות ימי קשורה בסיפור שאירע עמי בצעירותי", פתח פיו בחכמה, וסיפר:

"בצעירותי החל שמו של הכהן הגדול מאחיו, מרנא ה'חפץ חיים' זצ"ל להיות מופץ בעולם היהודי כולו. גאונותו וקדושתו ומפעלי חייו הגדולים של הצדיק, ובפרט ספריו הקדושים 'חפץ חיים' ו'משנה ברורה' שעל זה האחרון עמל כשלושים שנה, התפרסמו בראש כל חוצות, ובנוסף להם, האהבת ישראל הנדירה שלו ומידותיו המופלאות, ויתר שלל מדרגותיו – הקנו לו שם גדול כאחד הגדולים שבארץ, ובכל מקום שחו ממנו בהערכה מופלגת.

"ה'חפץ חיים' לא חס על כבודו, והיה יוצא למכור את ספריו בעצמו בעיירות הקרובות והרחוקות, מעמיס היה את מגוון ספריו על כתפו, וכך היה סוחב אותם על גבו ממקום למקום. כשהיה מגיע לעיירה מסוימת, היה פונה לאלתר לבתי הכנסת המקומיים, ולאחר תפילת ערבית הציע את ספריו למתפללים, כרוכל מן המניין. והיו הבריות רגילין להתבדח ולומר, שה'חפץ חיים' במרכולתו של ספרי שמירת הלשון, מזכיר את אותו רוכל הלוא הוא רב אלכסנדרי (מדרש ויק"ר טו ב. ע"ז יט:) שהיה מסתובב בעיירות והכריז 'מאן בעי חיי', וענה לאותן שחפצו בכך 'מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה'. כאלו היו צדיקי קדמאי".

ממשיך רבי מרדכי לייב לספר: "באחד הימים הגיע צדיק זה לעיירה בה התגוררתי, העמיד ספסל בפתח ביהמ"ד ופרס עליו את ספריו, הפעם העמיד בראש את הכרך הראשון של חיבורו המופלא 'משנה ברורה' שהוציא זה עתה לאור, למוכרו לכל מאן דבעי. ניגשתי אל ה'חפץ חיים' ולקחתי הימנו את 'המשנה ברורה' לעיון, לראות אולי ימצא הספר חן בעיני. לאחר דפדוף קל הבנתי מיד את גודל מעלותיו של הספר, שילמתי עליו במיטב כספי, לקחתיו והלכתי.

"עברו מספר שנים, ושוב ניצב ה'חפץ חיים' על עומדו אחר תפילת ערבית, והפעם היה 'משנה ברורה' חלק ב' שהפציע זה עתה אורו מוצע למכירה. חפצתי בכרך נוסף זה, אחר שראיתי בראשון כי טוב, וניגשתי עם הסכום ל'מוכר' ה"ה הח"ח. ה'חפץ חיים' נתן בי מבט ומיד שאל אותי לשמי, משאמרתי 'מרדכי לייב הכהן' ענה ואמר לי: 'נראה לי שאת הכרך הראשון קנית ממני', אישרתי בשמחה. הצדיק מביט בי שוב, ואומר בצניעותו 'כמדומה, נשאר לכם חוב אצלי עבור הכרך הראשון שקניתם, בסך כך וכך' תוך כדי שהוא מצביע על שורה כתובה בפנקסו 'מרדכי לייב הכהן כך וכך רובל'.

"השתוממתי מאוד", אמר רבי מרדכי לייב, "ולכן עניתי בהכנעה: 'במחילה מכבודו, אך את הכרך הראשון קניתי במיטב כספי, ושילמתי עליו עד הפרוטה האחרונה, שמא טעות היא בידכם?'

"הצדיק הקדוש לא התווכח עמי, הוא אמר 'אם יהודי טוען ששילם הכל, הרי מן הסתם אכן כך הוא, והטעות אצלי, עמכם הסליחה'. לקחתי עמי את הכרך השני, ואצתי עמו לביתי ליהנות ממנו.

"ה'חפץ חיים' המשיך בנדודיו ואחר יומיים הגיע לעיירה אחרת, גם כאן העמיד את 'מרכולתו' – משנה ברורה חלק ב' על ספסל בפתח ביהמ"ד, וקרא לשוחרי תורה לבוא לקנות את הספר, ולהכניס ברכה בבתיהם. בין הצובאים על 'דוכנו' היה יהודי שצהל לקראת בואו וחזרתו, ובשמחה רבה פנה ל'חפץ חיים' ואמר לו: 'אוי רבי, ברוכים הבאים, ברוך שובכם לשלום לעירנו, ציפיתי לכם. שמי מרדכי לייב הכהן ואני אסיר תודה על הכרך הראשון שלקחתי מכם בהקפה, וב"ה נהניתי ממנו מאוד, עתה מבקש אני לרכוש את החלק החדש, שמן הסתם אף הוא אינו נופל בטיבו מקודמו, ובהזדמנות זו אשלם גם את חובי מהפעם הקודמת!'

"בין רגע הבין ה'חפץ חיים' את מה שאירע בעיירה הקודמת. ישנם שני 'מרדכי לייב הכהן', והוא סבר כי הראשון הוא זה שחייב לו ממון. הוא התמלא צער רב, על שחשד ב'מרדכי לייב הכהן' האחר על לא עוול בכפו. הוא לקח את התשלום מיד מרדכי לייב הכהן ה'אמיתי', ותיכף ומיד סגר את דוכנו, קיפל את כל ספריו, העמיסם על כתפיו ושם פעמיו חזרה אל העיירה הקודמת, להתנצל בפני מי שחשד בו ואין בו.

"משרק הגיע ה'חפץ חיים' לעיירתי", מספר ר' מרדכי לייב הכהן מירושלים, "החל תר מיד אחר 'מרדכי לייב הכהן', ואחרי בירור קצר סר בכבודו ובעצמו לביתי ונקש על הדלת. פתחתי ומאוד השתוממתי לראותו, אך בטרם הספקתי להזמינו ולכבדו כראוי, החל ה'חפץ חיים' לשפוך דברי פיוס ותנחומים על כי חשד בי לריק, ועתה הובררה לו טעותו המרה, כשפגש במרדכי לייב השני. 'משכך, מבקש אני את סליחתך', סיים החפץ חיים.

לשמע דבריו, התחלחלתי. הבהרתי לו בתוקף כי חלילה לא הקפדתי, ולריק הטריח עצמו הצדיק עד הנה.

"הח"ח לא נרגע, 'בכל זאת ארצה לברכך ולפייסך כראוי', אמר. 'רבי, איני זקוק למאומה ברוך ד". עניתי. אולם הצדיק לא ויתר, 'ושמא תחפוץ באריכות ימים?'.  'אמנם ברכה ראויה היא', השבתי, 'אך חושש אני, שכאשר האדם מזקין, גופו נחלש ודעתו מיטשטשת'…  'כהן אני, ואברכך בשלימות', ענה ה'חפץ חיים'. לזה כבר הסכמתי, בשמחה.

"ואז פתח הכהן הגדול את פיו, ובירכני בלשונו הטהורה: 'יהי רצון שתזכה לאריכות ימים ושנים, בבריאות הנפש והגוף ובצלילות הדעת'. זהו סוד אריכות ימיי ושנותיי", סיים רבי מרדכי-לייב את סיפור המופלא.

חמש שנים לאחמ"כ, בהתקרב רבי מרדכי-לייב לשנתו המאה, הודיע למשפחתו ולסובביו שבאה השעה וכך, בצלילות דעת מלאה, כאשר בריאותו איתנה ולא נס לחו, נכנס לעולם שכולו טוב… ונתקיימה בו בשלימות ברכת הכהן הגדול.

בחוצות ירושלים התגלגלה המליצה העליזה: 'אשרי מי שהחפץ חיים חשד בו'…

החיים והמוות ביד הלשון

כולנו עומדים משתאים ונפעמים מגודל סיפור נס זה, מברכת פיהו של ה'חפץ חיים'. אך מורי ורבותי, אין כאן לא נס ולא מופת. יש כאן התגלמות הפסוק הנזכר, במלואו: "לא יחל דברו" – מי שאינו מחלל דבריו, זוכה אשר "ככל היוצא מפיו יעשה". ומי לנו כאותו כהן מרן ה'חפץ חיים', ששמירת הלשון היתה בראש מעייניו. לא פלא, אפוא, שככל היוצא מפיו יעשה – הקב"ה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים. משכך, הוא ציווה, ויעמוד.

וכבר העיד ה'חפץ חיים' עליו בעצמו, שזכה שפיו נשמר בבריאותו בעבור ששמר פיו ולשונו, וכך היה מעשה:

לעת זקנותו, כשנכנס אליו תלמיד אחד בעת שכבו על מיטתו תשוש, פתח ה'חפץ חיים' את פיו והורה לו לתלמידו שיבדוק את שיניו ויספרם. התלמיד נבוך, אך אין מסרבין לגדול, ובלית ברירה החל סופר את השיניים ומצא ל"ב שיניים שלימות ובריאות, ללא סדק וללא חיסרון כלל ועיקר, דבר נדיר ביותר אף בימינו לאדם בגיל מאוחר כזה, וכל שכן בתקופתו, שהייתה רפואת השניים במרחק רב.

תוך כדי שהתלמיד מתפלא לנוכח ראות עיניו, ועל עצם גופו של עניין מה חפץ להראותו בכך, חייך אליו רבו ואמר לו: "שמרתי על פי, על שפתי ועל לשוני בזהירות רבה, ולכן מידה כנגד מידה שמר השי"ת את פי ואת שיניי". היינו, שפיו הקדוש מרוב זהירות בשמירתו, נעשה ככלי שרת ממש, בשלימות ללא פגם, ולא כשברי כלי שרת שפסולים לעבודה.

ואת זה רצה להנחיל לתלמידו ולכלל ישראל, כי השומר פיו זוכה שנהפך פיו לכלי קודש שמור וטהור. וכפי שמביא ה'שם משמואל' בריש פרשתן בשם רבינו יונה שאדם ששומר פיו נעשה הפה ככלי שרת ממש, ע"כ. והיינו כמו שכלי שרת מקדש הכל, גם פיו מקדש את כל גופו ככלי שרת ממש.

הלשון הנקייה – סימן לכל מידת רוחניות האדם

החסיד בעל הצדקה הנודע רבי דוד לייב שווארץ מויז'ניץ זצ"ל, סיפר (מובא בספר בחוזק יד עמ' נ"א) שפעם אחת התעורר וויכוח בהנהלת הישיבה הקדושה דויז'ניץ, בנוגע לקבלת נער עולה חדש מרוסיה לישיבה, ובאו לשאול את פי האדמו"ר מרן ה'אמרי חיים' זי"ע כדת מה לעשות. ענה ה'אמרי חיים' ואמר שיבדקו בעת שמשחק, איך הוא מדבר עם חבריו, אם הוא מדבר בלשון נקיה – אזי אפשר להכניסו לישיבה, וניתן לקוות שיעלה במסילה העולה בית א-ל, אך אם לשונו עם חבריו אינו נקיה דיה, אזי כולו פסול הוא ואין לקבלו.

"ומשל למה הדבר דומה", אמר ה'אמרי חיים', "לחולה אשר מגיע לרופא, מצווהו הרופא שיוציא לשונו חוצה, אם לשונו נקיה – סימן הוא שבריאותו תקינה, אך אם לשונו אינה כתיקונה – הרי סימן מובהק הוא אשר כל מערכת הבריאות שלו לקויה. כך הדבר ברוחניות", סיים ה'אמרי חיים'.

מסופר על קדוש ישראל מרוז'ין זי"ע, ששוחח פעם במעלת שמירת הלשון ובחומרת שיחת דברים בטלים. תוך דבריו הפטיר: "מובטחני שמי שישמור פיו ולשונו, ולא ידבר דברים בטלים למשך ארבעים יום, יזכה לרוח הקודש".

חסיד אחד כששמע דברים מפורשים יוצאים מפי רבו 'ונפשו איוותה' לרוח הקודש, לאתר 'ויעש' – סגר את פיו למשך ארבעים יום בתענית דיבור רצוף, ללא אומר וללא דברים, עשה עצמו כאילם ממש. והחל לספור הימים בכיליון עיניים, בהתקרב יום הל"ח הל"ט לא יכל כבר לעצור בעד גודל התרגשותו, והנה אתא ובא יום הארבעים, הוא מתענה בדיבורו, אינו פותח פיו וממתין לשעת השקיעה, עוד מעט קט וכבר יזכה וודאי ל'רוח' המיוחל. הוא כבר החל לדמיין בעיני שכלו איך ייראה כאשר יידע מכל ה'נייעס' והחדשות הנעשים בכל העולם כולו לפני כולם, וכך דמיין את עצמו משוטט מקצה העולם לקצהו, רואה ויודע כל דבר, יודע דעת עליון מהעבר ומהעתיד, ועם ישראל ינהרו אליו לשמוע ולראות… אאאח…

והנה באה השעה, אך, איי איי איי, לא רוח ולא קודש, לא דובים ולא יער, הוא רואה ושומע הכל כביום אתמול כי יעבור, לא ניתווסף אליו כהוא-זה. בלית ברירה החליט להמתין עוד קצת, אולי 'לוקח זמן' עד שזוכים ל'ותנח עליו הרוח', אך עברו שעות רבות ועדיין נותר בעיניו כפי שהוא. ללא שום רוח קודש עליה דיבר הרבי.

בקומה שפופה, במר נפש ובקצת טרוניה עמד לפני הרבי מרוזי'ן זי"ע, וחמתו בערה בו. הייתכן כזאת, מ' יום שמרתי על שתיקה מופלגת, כעצת הרבי, והנה עתה לריק עמלתי? ציפיתי לכל הפחות ל'מעין רוח הקודש', אך לא מיניה ולא מקצתיה. "רבי, איה הבטחתך?"…

משידע והכיר הרה"ק את אשר לפניו, ענה ושאל לו בהארת פנים: "אמור לי חביבי, האם באותם ארבעים יום, התפללת את התפילות כתיקונן?" –"וודאי!", נזדעק החסיד, "איזו שאלה היא זו, וכי חשוד אני ללא תפילה?"… ענה לו הרבי: "הנה הדברים בטלים שלך באותם ארבעים יום! תפילותיך ללא כוונה כדברים בטלים נחשבו, שהלא תפילה ללא כוונה הריהו כגוף ללא נשמה (מובא בכמה מקומות, ביניהם, חובות הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג ד"ה והתשיעי, עיי"ש בארוכה)… לו היית מתפלל בכוונה וגם נוצר לשונך, כי אז הייתה תפילתך חשובה טפי מכל רוה"ק גם יחד"…

כשננצור אנו לשוננו, נזכה שגם פינו יתקדש בקדושה של מעלה ככלי שרת, וגם, אפשי, נזכה לרוח קדושה וטהרה ממרום, לחוש את קרבת ד' כדבעי.

מסופר על היהודי הקדוש זי"ע, שפעם אחת הלך יחד עם תלמידו עלי דרך, וראו עופות פורחים ובהמות רועות באחו, אמר התלמיד לרבו "נפשי חשקה להבין דיבורם וציפצופם של אלו, אנא ילמדני רבנו". ענה לו רבו בחכמה: "לכשתבין מה שפיך מדבר, אז וודאי תבין גם מה שהם מדברים". והדברים מדברים בעד עצמן.

ומעין זה מסופר עליו עוד, שפעם אחת שלח קבוצה מחסידיו לאכסניה פלונית, ללמוד שמירת הלשון מהי. משבאו לשם כיבדם הפונדקאי – יהודי ירא שמים מרבים – במיני מאכל ומשתה, והם, כדרכם של יראי ה', החלו לחקור ולדרוש אחר הכנת התבשילים, מי שחט מי בדק ומי מלח, ומי בישל ומי השגיח ועוד ועוד, בגוזמא קצת יתר מן המידה. בעל הפונדק שנעלב על שחשדוהו סתם, נענה אליהם ברוגזה: "בטרם ניגשים אתם לבדוק מה שאתם מכניסים בפיכם, תבדקו קודם מה שאתם מוציאים מפיכם"…

החסידים הבינו את הרמז, ולמדו פרק נכבד בשמירת הפה והלשון.

והוא מוסר השכל גדול, שעל אף אשר ראשית חכמה יראת ה', שאסור להכניס שום מאכל לתוך פיו טרם בירור טיב הכשרות… עכ"ז אין בהכי שום היתר לבייש את הזולת או להשתלח בו בחיצי לשונו, אלא טרם ניגשים לברר טיב הזולת – יברר מקודם טיב שפתי לשונו, לא להיות צדיק על חשבון זלזול באחרים, ודי לחכימא.

ובעניין זה של מוצאות הפה – מן הראוי להביא מילתא טבא מאת המשגיח רבי ירוחם זצ"ל ממיר (מובא ב'לתתך עליון' על פרשת השבוע), שמרגלא בפומיה לומר, שבפרשתן פרשת הנדרים טמונים דברי מוסר והשכל, וכך היה אומר: "לימוד פרשת נדרים בתורה, ולימוד מסכת נדרים שבש"ס, צריך לעורר אצל הלומד התפעלות תמידית והכרה בגדלות האדם, לראות עד כמה יש בכח האדם לחולל בדיבורו פלאות, להבין שבהבל פיו הוא יכול לשנות דבר שהיה מותר לאסור. וכך לשנות את הבהמה ולהפכה מבהמת חולין לבהמת הקדש, ע"י שיקדיש אותה בפיו, ומכאן ואילך הנאה מבהמה זו היא איסור מעילה…

"כח מיוחד זה ניתן לישראל, שבפיו של האדם טמונה גדלות עצומה. לא לחינם נקרא האדם 'מדבר' עד שאונקלוס מתרגם הכתוב (בראשית ב ז) ויהי האדם לנפש חיה – לרוח ממלל"א, היינו שכל מהות האדם, גדלותו וכוחותיו טמונים בפיו ובכח דיבורו". וממשיך רבי ירוחם ומסיים נוראות: "וכמו שהאדם יכול לשנות את מהות הבהמה ע"י דיבורו, כך יכול לשנות האדם את מהותו שלו ע"י דיבורו", ע"כ תוכן דבריו המעוררים.

מעתה, אחר דבריו הנוקבים של רבי ירוחם, מקבל פסוק דידן הבנה חדשה, והכי קאמר קרא: הנה כי כן "איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו", עליו להסיק מיניה כח הדיבור מהו, ומינה תשמע אשר חלילה "לא יחל דברו", אלא "ככל היוצא מפיו יעשה".

אגמור בדברי נעים זמירות ישראל, שאמר (תהילים לז ל-לא): "פי צדיק יהגה חכמה" – אם ישגיח האדם על מוצאי פיו ויהגה דיבורו בחכמה, וכן "ולשונו תדבר משפט" כדבעי, אז יהיה פיו ככלי שרת, כארון ה', ויזכה להמשך הכתוב "תורת אלוקיו בלבו לא תמעד אשוריו".

 

(מתוך שיחת גאב"ד חרדים שליט"א)

 

הרה"ג רבי אשר אנשיל כ"ץ שליט"א מטות-מסעי פרשת השבוע פרשת מטות מסעי

אולי גם יעניין אותך

איך אני יכול לבקש מהרבי כזו בקשה חצופה...
צפו: 14,000 איש נעמדו על רגליהם בבת אחת
ימי חנוכה מסוגלים לישועות בכל העניינים, ובפרט לזיווג הגון
"אתה מאמין שיום אחד הסתובב בבני ברק קוף עם שטריימל?"
"הנערים עוסקים להנאתם בתחום המוזיקה, שמעניק להם ביטחון עצמי רב, ומעודד אותם להתקדם!"
"פחדתי שאם ידע שאנו מעט, יספר זאת לערביי הסביבה"...
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
עקב

צפו: הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א

לפרשת עקב

עקב

צפו: שיעורו של הרב אליהו דיסקין שליט"א לפרשת עקב | תשפ"ב

לפרשת עקב

עקב

צפו: שיעורו של הרב אשר דרוק שליט"א לפרשת עקב | תשפ"ב

לפרשת עקב

עקב

צפו: הרב חיים שמרלר שליט"א לפרשת השבוע

לפרשת עקב

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר