יוחנן וסרמן
משתתפי השיעור של הג"ר שמעון ברויאר ב'דף היומי בהלכה' מקפידים שלא להחמיץ אף יום. זאת, בגלל האווירה המיוחדת והאופן הנפלא בו הוא מגיש את השיעור בפניהם, ערב ערב, לאחר הכנה מדוקדקת ומעמיקה.
הרב ברויאר מכהן כדומ"ץ בקהילת ערלוי בביתר עילית, בשעות אחר הצהרים הוא משמש כר"מ בישיבת ערלוי שבמרכז החסידות, בשכונת קטמון בירושלים. ובערב, הוא פונה למסור שיעור מיוחד ב'דף היומי בהלכה', לבחורי ה'קיבוץ', להם יש מסגרת משלהם בתוך הישיבה.
"לכאורה מדובר בשיעור של סוף היום, משהו קליל כזה", הוא אומר, "לומדים משנה ברורה, זה לא נתפס כלימוד קשה במיוחד. אבל לאחר שהתחלתי למסור את השיעור הבנתי שזה הרבה יותר מזה. עבור רבים מהבחורים, השיעור הזה הוא החלק המרכזי והחשוב ביותר במשך היום, זה החלק שאליו הם מתחברים יותר מכל, ושממנו הם שואבים הכי הרבה חיזוק ויראת שמים.
"ללימוד ההלכה יש כח מיוחד להשפיע על האדם. כשלומדים באופן יומיומי, זה גורם לאדם לקבל פרספקטיבה אחרת על החיים. הכל כפוף להוראות היצרן, אנחנו לא חיים בעולם הפקר. אם אתה רוצה להניע את היד או את הרגל, תוודא קודם שזה מסתדר עם ההנחיות של היצרן. צריכים להיזהר לפני כל תנועה".
הלכות בסיסיות
"יש דבר מאוד מדהים בלימוד הזה", מוסיף הרב ברויאר. "מדובר בבחורים שהם לא עמי ארצות, אלו בחורים שלמדו בחיידר, בישיבה קטנה ובישיבה גדולה, יש להם ידע תורני, חלקם שולטים במסכתות, בסוגיות שונות עם הראשונים.
"אנחנו לומדים הלכות מאוד בסיסיות. הלכות נטילת ידיים בבוקר, ציצית, קריאת שמע. מה כבר אפשר לחדש לבחור בן 22 בהלכות קריאת שמע? מה, הוא לא יודע שצריכים לקרוא קריאת שמע בוקר וערב, ושזה צריך להיות לפני סוף זמן קריאת שמע? הוא לא יודע שצריכים לכוון בפסוק הראשון?
"אבל מסתבר שזה לא כך. אין יום שבו משתתפי השיעור לא מגלים בו הלכות חדשות שלא ידעו קודם לכן. אני זוכר את הפעם שלמדנו שיש חובה לומר את אשרי יושבי ביתך, או בלשון ההלכה 'תהלה לדוד', עם הציבור! כולם הופתעו. מה? לא ידענו! אנשים יודעים שצריך להתפלל שמונה עשרה עם הציבור, גם ההלכה שצריכים לומר 'עלינו לשבח' עם הציבור ידועה יותר, אבל 'תהלה לדוד'? לא שמעו על זה אף פעם…
"או למשל אותו יהודי, שבא אלי כשפניו נפולות כשלמדו את הלכות ברכות השחר ב'דף היומי בהלכה'. היהודי הזה שכבר אינו צעיר, סיפר לי שבמשך שנים הוא בירך כל יום ברכה לבטלה! מתברר שבבוקר הוא קם, התפנה לפני התפילה כמו שכתוב בהלכה ובירך 'אשר יצר'. לאחר מכן כשהגיע לבית הכנסת הוא התחיל את התפילה מההתחלה כמו שלימוד אותו בחיידר 'מודה אני', 'על נטילת ידיים' ו… 'אשר יצר'. הוא לא ידע שמי שבירך 'אשר יצר' קודם לכן, לא מברך שוב בתפילה סתם כך אלא אם כן יצא שוב לשירותים. אף אחד לא חשב לומר לו את זה מאז שהיה ילד קטן, והוא לא ידע על כך. פעם ראשונה שהוא לומד את ההלכות האלו ומגלה הרבה דברים שהוא לא ידע".
בתקופות הקשות
הרב ברויאר שליט"א התמודד עם מצב לא פשוט בתקופה האחרונה. בימי הפסח האחרון, תשפ"ב, נפטרה עליו רעייתו ע"ה, אחרי מחלה קשה ומממושכת רח"ל.
"אני יכול לומר שמכל הלימודים שלי והעיסוק שלי כמורה הוראה, השיעור הזה של 'הדף היומי בהלכה' שאני לומד עם הבחורים בישיבה, הוא היה הדבר שהחזיק יותר מהכל וגרם לי לשמור על שגרה חלקית למרות הקושי האדיר.
"גם בתקופות הכי קשות, כשהייתי מבלה כל היום לצד מיטתה בבית החולים, על השיעור בערב לא הייתי מוותר. נעדרתי מהישיבה, לא באתי לסדר אחר הצהרים, אבל לעת ערב היה קם ונוסע לישיבה רק כדי למסור את השיעור ב'דף היומי בהלכה' ומיד לאחר מכן הייתי עוזב את הישיבה עד למחרת באותה השעה.
"הסיבה לכך היתה כפולה. קודם כל כי יש לי מחויבות. דווקא בגלל שאני רואה שהלימוד הזה חשוב כל כך ומציל יהודים מאיסורים דאורייתא ודרבנן,, אני לא יכול להרשות לעצמי לבטל את השיעור הזה חלילה. וגם מהסיבה שהשיעור הזה נותן לי סיפוק וכוח. אני מרגיש שאני עושה דבר גדול וחשוב מאוד, ואני לא יכול לוותר על זה".
לדבריו, ההרגשה הזאת מגיעה גם מהצד השני: "גם הבחורים הצדיקים שמשתתפים בשיעור מרגישים אותו הדבר. הם כל יום סוגרים את המשנה ברורה בעיניים בורקות, למדנו משהו חדש שלא ידענו, למדנו משהו חדש שאנחנו חייבים לדעת כדי שנוכל להתנהג כמו יהודים יראי שמים. אני רואה שהם מתאמצים לא פחות, ומקפידים לא להפסיד אף שיעור. אפילו חתנים שיש להם סידורים לפני החתונה וכו', הם מסדרים את הכל כך שלא יצטרכו להפסיד שיעורים".
לשיעור מוצלח
לסיום אנחנו מבקשים מהרב ברויאר 'טיפ' או שניים למגידי שיעורים אחרים, מניסיונו בתחום, כיצד כדאי לגשת לנושא על מנת למשוך את לב השומעים.
"יש הרבה שיטות ורעיונות, אבל אני יכול לומר שמה שעובד עבורי זה ששני דברים עיקריים, שהם בעצם שני צדדים של אותה המטבע.
"קודם כל השיעור צריך להיות אקטואלי. במקום להיצמד לדוגמאות והלשונות שמופיעים בחז"ל ואחריהם בספרי ההלכה השונים, אפשר וצריך לתרגם את זה לשפה המדוברת בימינו. אגב, בעניין הזה ה'ביאורים ומוספים' של 'דרשו' מאוד עוזר, אבל צריכים יצירתיות ולמחשבה מקדימה, ככל שהשיעור יעסוק יותר בעניינים הנוגעים לחיי היום יום שלנו בעידן הנוכחי, הציבור יהיה יותר מחובר ויקשיב טוב יורת כי זה נוגע לו למעשה.
"הצד השני של אותה המטבע זה הצורך לסכם ולצאת עם דברים ברורים. אם נתת למשתתפים פלפול שלם בשאלה אם מותר להפסיק באמצע 'ישתבח' לאמירת אמן או לא, ובסופו של דבר הם לא יצאו עם תשובה ברורה וחד משמעית, אין סיבה שהם יחזרו מחר לשמוע שוב את השיעור! אחרי כל סעיף צריכים לסכם ולצאת עם דברים ברורים וחתוכים. מי שקשה לו להכריע ולא יודע מה נהוג למעשה, יכול להתייעץ עם מורה הוראה, אבל בלי לצאת עם דברים ברורים, יהיה מאוד קשה לשמור את האנשים בשיעור.
"ואני רוצה להדגיש נקודה שאולי יש שיחשבו שהיא מיותרת אבל מהניסיון אני יודע שזה חשוב. לימוד משנה ברורה על הסדר זה לימוד שכל יהודי מחויב בו, גם אם אתה אברך תלמיד חכם שלומד בכולל הוראה ומכיר את כל הסוגיות האלו על בוריין עם הטור והוש"ע וכל הנושאי כלים, עדיין, צריכים ללמוד משנה ברורה כדי לצאת עם הלכה ברורה למעשה. אני עצמי גיליתי לא פעם שהמסקנות שהגעתי אליהן אחרי חקירה ודרישה בראשונים, לא תמיד הן עולות בקנה אחד עם מה שפוסקים למעשה בפועל, רק על ידי לימוד משנה ברורה אפשר להגיע לסיכום הנכון והמדויק של כל נושא ונושא. יש לנו ספר נפלא שנמצא בכל בית ובכל בית מדרש, אנחנו חייבים להשתמש בו יום יום, ודבר גדול עשו 'דרשו' עם תקנת 'הדף היומי בהלכה', ודבר גדול עושים מגידי השיעורים וכל העוסקים והמסייעים במלאכה, שמנחילים את הלימוד הזה לעצמם ומזכים גם אחרים עמהם".
דרשו
לפחות יש את דרשו שמגישים את ההלכה בדרך פשוטה ומונעים מכשול מעם ישראל ח"ו