צוות 'הפותח'
בעלון הנפלא 'סיפורי צדיקים', בעריכת הרה"ח ר' פנחס שיינברגר הי"ו, מצאנו סיפור נפלא שהוא מביא בשם ה'ילקוט מעם לועז':
מסופר על זכותם הגדולה של הסוחרים, שמשקלותיהם נכונים והם נזהרים מאד שלא לשקול או למדוד פחות מהמידה.
בעיר אחת גזרו תענית בשעת עצירת גשמים ולא נענו. בלילה הורו לרב העיר בחלום שהם יענו מן השמים, אם חנווני פלוני יעבור לפני התיבה.
הדבר היה לפלא, כי אותו חנווני לא נחשב כלל לתלמיד חכם, אולם כאשר החלום נשנה כמה פעמים, כינס הרב את אנשי עדתו לתפילה, להפתעת כולם, ביקש הרב מהחנווני שיעבור לפני התיבה. אולם הלה סירב באומרו שאינו ראוי לכך, היות והוא נחשב לעם הארץ.
הרב גזר עליו שיתפלל עבור הציבור, והחנווני עזב את בית הכנסת, הלך לביתו והביא את המאזניים של חנותו.
הוא ירד לפני התיבה ואמר, "ריבונו של עולם, שתי כפות מאזנים אלו כנגד שתי אותיות ה' שבשם הקדוש הוי"ה, מוט המאזנים באמצע, כנגד ו' שבשם הוי"ה, הידית שבה מחזיקים את המאזנים כנגד י'. רבונו של עולם, העד נא, אם עשיתי עוול בכפות מאזנים אלו, לשקול בהן פחות מהמידה ופגמתי בשמך הקדוש, תרד אש מן השמים ותשרוף אותי, ואם לא עשיתי עוול, אני מתפלל לפניך, שתוריד גשמי רצון בזכות מאזנים הללו". השמים התכסו בעבים וירדו גשמי ברכה מרובים.
רבע דולר יקר במיוחד
בעלון הנפלא והמלא תוכן 'האור לחיים' מאת הגאון הגדול רבי ראובן אלבז שליט"א, ראש ישיבת 'אור החיים' מובא מעשה מדהים, שממחיש עד כמה גדול כוחה של הזהירות בממון הזולת.
קהילה בטקסס פנתה בהצעת רבנות לרב מסוים. מדובר היה ברב מוכשר, צעיר ודינאמי, ובקהילה המקפידה על מורשת ישראל, לא חלילה רפורמית או קונסרבטיבית, כמו הקהילות הסמוכות. הוא קיבל על עצמו את התפקיד והגיע עם משפחתו לגור שם.
באחד הימים הראשונים לשהותו במקום עלה לאוטובוס, שילם לנהג חמישה דולרים לקניית כרטיס נסיעה וקיבל בתודה את העודף. כשהתבונן במטבעות שניתנו לו, נדמה היה לו שקיבל רבע דולר מיותר. הוא ספר שוב, ואכן כן. לפי חשבונו נתן לו נהג האוטובוס רבע דולר מיותר.
הוא היסס לרגע אם לקום ממקומו ולגשת להחזיר לו את הכסף, אך אמר בליבו: סוף כל סוף הוא גוי, וזה לא שאני גנבתי, אלא הוא טעה בעצמו. לכאורה אין שום סיבה בעולם שאחזיר לו את הכסף.
אך אולי יש צד שני – חלפה בו מחשבה שונה – יתכן שיגרום קידוש ה' מכך 23 פרשה למעשה שיהודי שומר מצוות מחזיר כסף. ואולי לא… כך היה הופך במחשבתו לכאן ולכאן ומתלבט – רגע רוצה לקום ולהחזיר, ובמשנהו ממשיך לשבת.
כשעמד לרדת היה עליו לעבור שוב דרך הנהג. הוא הרגיש שאינו מסוגל לחלוף על פניו בלי להחזיר, ולכן ניגש, הושיט לו רבע דולר, ואמר: "נתת לי רבע דולר מיותר, הנה קח".
שאל הנהג: "אתה הרב שהתמנה כעת לקהילה?". "כן" – הנהן בראשו.
"ראיתי אותך כשעלית לאוטובוס" – שיתף אותו הנהג – "והאמת היא שכבר תקופה ארוכה אני מעוניין להצטרף לאחת הקהילות הדתיות באזור מגורי, ומוצא את עצמי מתלבט בין הקהילה הרפורמית לקהילה החרדית. כשראיתי אותך התרשמתי והחלטתי שאתה מסקרן אותי, ואני רוצה לשמוע קודם כל אותך, רגע אחד לפני שהעניין הופך לסופי, החלטתי שאנסה אותך – אתן לך רבע דולר מיותר ואבדוק אם תחזיר לי אותו.
הבטחתי לעצמי שאם תחזיר, אבוא להתפלל בקהילתכם. כעת החזרת, ובעזרת ה' בשבת הקרובה אני מגיע אליכם".
"כששמעתי את דבריו" – סיפר הרב – "הסתחררתי כולי. מוכרח הייתי להחזיק בעמוד שלא אפול, אוי ואבוי! ואני עוד חשבתי שהוא גוי… נורא לחשוב שבשביל רבע דולר עמדתי לאבד נפש בישראל ולהפוך אותו לרפורמי ולגוי גמור, בשביל רבע דולר".
**
בעלון 'באוצר החיים' (צאנז-קלויזנבורג) מובא דבר נורא שסיפר כ"ק מרן הגה"ק בעל ה'שפע חיים' מצאנז זיע"א:
"ידוע שהיה לו לזקני הקדוש ה'ישמח משה' זי"ע כח נפלא לעורר את העם בדרשותיו, ולפעמי היה מאריך בדרוש במשך כמה שעות עד שכל הקהל נפלו על פניהם ארצה ובכו.
גם זקני הקדוש ה'ייטב לב' זי"ע היה דרשן מופלג, ושמעתי מכ"ק אדוני אבי מורי ורבי זי"ע שראה בעצמו בשעה שזקני ה'ייטב לב' דרש, שעמד שם יהודי אשר כיסה את ראשו בשק, והטיחו לארץ בחזקה, ובכה ביללות כאלו שבקושי אפשר היה לשמוע את הדרשה!
זקני החסידים היו אומרים: אתם סבורים כי לא יתכן יותר מזה? (יותר מכח התשובה פעל ה'ייטב לב' בדרשותיו), אילו הייתם שומעים את ה'ישמח משה' הייתם יודעים מה פירוש לומר דרשה (שהיה כח הדרשה שלו גדול מכח הדרשה של ה'ייטב לב').
פעם אחת כשסיים ה'ישמח משה' זי"ע את דרשתו, וכבר עמד לרדת מהבימה, חזר בו ואמר כי הוא מרגיש שישנם בביהמ"ד שני יהודים שעדיין לא עשו תשובה…
זה היה ביהמ"ד גדול שהיו בו למעלה מאלף אנשים שבאו לשמוע את הדרשה…
והתחיל לדרוש שוב פעם והמשיך כשעתא חדתא עד שחזרו ונתעוררו כל הנוכחים בבכיה, ואז גמר את הדרשה ופנה וירד מהבימה… כי לא רצה להשאיר אפילו נפש אחת מישראל שלא שבה בתשובה!
שאסור להשאיר אף אחד בודד במקום נידח, ואם אינך יכול להעלות את כל הביהמ"ד לעולם התשובה טוב יותר שלא תאמר כלל דרשה".