הגאון רבי משה פריד שליט"א בעמח"ס וגליוני 'וישמע משה' מספר: "היה זה בחודש סיון תשס"ט כאשר הרבנית אויערבך ע"ה נפטרה (בתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ואשת חבר להגאון רבי עזריאל אויערבך שליט"א – בנו של מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל)
הרב אלישיב ישב במשך כל ימי השבעה בפינה בתוך הבית, כאשר הוא עוסק במשך כל שעות היום בגמרא מסכת מועד קטן (שכן מותר ללמוד פרק 'ואלו מגלחין' בימי אבלות), ובאמצע החדר ישבו שאר בני המשפחה והגיעו אנשים לנחם – ורק פעם ביום עברו הציבור במהירות גם מול הרב אלישיב לנחמו.
ניכר היה על הגרי"ש זצ"ל כאב רב על פטירת בתו, ובפרט שהיא שימשה אותו אחר פטירת הרבנית שנים רבות קודם לכן.
באחד הימים שאלתי את בנו של הרב אלישיב האם אני יכול לשמח את הרבי? ענה הבן, תנסה…
ניגשתי אל הרב אלישיב, ושאלתי: האם אני יכול לספר להרבי משהו על הרבנית לאה ע"ה? ענה הרב אלישיב: כן.
וסיפרתי: הרבנית אויערבך היתה לה מחלה בעיניים ה"י שלא יכלה לסבול את קרני האור של השמש, ולכן הוכרחה להשתמש עם משקפי שמש, אבל התביישה ללכת כל היום עם משקפיים כאלו, אי לכך נכנסה לחנות ואמרו לה שיש משקפיים מיוחדות שכאשר נמצאים בתוך הבית הן משקפיים רגילות, וכאשר יוצאים לרחוב הרי שבאופן אוטומטי משתנה למשקפי שמש.
והנה כידוע שבענין זה נחלקו גדולי הפוסקים הגרש"ז אויעבראך והגרי"ש אלישיב האם מותר להשתמש במשקפיים כאלו בשבת, הגרש"ז התיר, והגרי"ש אסר, (ראה פסקי תשובות סי' שכ אות כח).
הרבנית מסתכלת על המשקפיים ואומרת לעצמה, מה אעשה, מצד אחד אבא שלי סובר שאסור להשתמש עם משקפיים כאלו בשבת, אבל מצד שני חמי, השווער שלי, סובר שמותר. איך אני צריכה לנהוג, כמו שפוסק אבי או כמו שפוסק חמי?
בעל החנות, שלא ידע מיהי, לא יכול היה להתאפק ואמר לה: גברת, שאלות כאלו לא שואלים לא את אבא שלך, ולא את חמיך, שאלות כאלו שואלים את הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך או את הרב אלישיב…
משלים הגר"מ פריד שבסיימו את הסיפור נראה חיוך רחב על פני מרן הגרי"ש….
מיד אח"כ ניסה עוד אחד מבני הבית לדבר עם הרב אלישיב, אבל הוא כבר היה שקוע בחזרה בתוך הגמרא במסכת מועד קטן…
מעובד מתוך גליון 'לקט דברים של טעם' שהביאו מפיו של בעל המעשה הגר"מ פריד שליט"א.