פעם הגיע תלמיד ותיק מישיבת טשעבין, לרבו הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל. אותו תלמיד היה בעברו בחור מוצלח. הוא קיבל שידוך טוב, ובכל ימי השבע ברכות בירכו אותו בברכות לרוב, אבל מזלו ירד מטה מטה. הוא השקיע בעסק שלבסוף נכשל, כל הכסף ירד לטמיון והוא נכנס לחובות גדולים. שלום הבית שלו התפרק והוא נאלץ להתגרש. בין בעלי חובו היה גם חמיו לשעבר, וזה הזמין אותו לדין תורה. מרוב לחץ, דאגה ועגמת נפש, התגלו גם בעיות בריאותיות אצל האברך, הוא הגיע למצב כרוני. הרופאים אמרו, שלא נראה כי יצליח להתרפא ממחלותיו.
אפשר שזכות אבות עמדה לו לאברך הזה, שלא הגיע לידי ייאוש, ועדיין חשב איך לשפר את מצבו. הוא נזכר בימים מקדם, שבהם היה בישיבה והצליח, וכך הוליכוהו רגליו אל רבו, הרב אברהם גניחובסקי. הוא נכנס אליו ושפך בפניו את לבו בדמעות, כשכל כולו אומר חוסר אונים. הרב שמע אותו עד הסוף, הקשיב לו והשתתף עמו, ולבסוף אמר: "יש בשבילך פתרון, שעל ידו תעלה מהבור העמוק לפסגת ההצלחה".
האברך נתמלא תקוה. הוא היה מוכן לעשות הכל, לשים חוט אדום איפה שהרב יגיד, ליצוק עופרת, לתלות חמישים חמסות, ולעשות כל מה שרק שייך ולא שייך. אבל הרב לא הציע דבר אחד מכל אלו. "עצתי לך היא", אמר הרב, "שמהיום תשים מחסום לפיך, ותהיה מהנעלבים ואינם עולבים. לא תדבר סרה בגרושתך ובהוריה, וכשמישהו ינסה לדבר עמך בנושא – תשתוק. דע לך שהפסוק אומר: 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'. אתה תראה שבזכות זה, שוב תצא שמשך ותזרח!"
האברך עמד המום. "הרב, אני לא מלאך".
"נכון, אתה בן אדם, ולכן צריך להתחזק כל הזמן, במה שמדריך רבינו בחיי בשער הביטחון פרק ד' בסוף החלק השלישי: 'ויסבול חרפתו ויזכור בלבו, שתועלתו ונזקו ביד הבורא יתעלה'. ודע לך, שבמשפחה של גרושתך לא יוכלו להזיק לך במאומה, אם לא ברצון השם. לך בכוחך זה, תתחזק ותשמור את העצה הנפלאה הזאת".
עוד הוא מעכל את העניין, מוסיף לו הרב את החלק השני של העצה. "בנוסף, מהיום אתה משקיע בכל יום כמה דקות של תפילה על גרושתך ועל הוריה, שתהיינה להם הצלחה בחיים, בריאות ופרנסה בשפע. אם תעשה כן, ישועתך קרובה לבוא".
האברך לא יכול לשאת זאת, "איני מסוגל להתפלל עליהם, וגם לו אעשה זאת, זה יהיה מהשפה ולחוץ. אין שום ערך לתפילה כזאת". "נכון, בהתחלה תתפלל מהשפה ולחוץ, אבל בהמשך תראה שאתה באמת מעוניין שיהיה להם טוב, ותפילתך תצא מעומק הלב. תלמידי היקר, אני מבקש ממך: שתעשה את זה, תקדש שם שמים בעולם, ותראה ישועות גדולות!"
הרב בירך אותו בכל הברכות, ושפך עליו מילות עידוד ונחמה. הוא הלך לדרכו מהורהר, והחליט כי אכן, הוא ילך על זה. הוא ילך בדרכם של הנעלבים ואינם עולבים, ואף יתפלל על חותנו ומשפחתו.
עברה תקופה, והנה שוב צועד האברך לביתו של רבי אברהם. הפעם צעדיו קלילים, החיוך עולה על פניו עוד לפני שהוא פוגש את הרב, ומי שיראה אותו לא יאמין שזהו האדם האומלל שהופיע כאן אז. הוא הגיע לספר לרב שהישועה אכן הגיעה! חמיו ביטל את הדין תורה, הוא נשא אישה בזיווג שני, והשכינה שורה בביתם. גם בעסקים עלתה קרנו, ובריאותו השתפה פלאים.
"הרב, העצה שלך הועילה!" בישר האברך בהתרגשות, "זאת היתה עצה שלא עלתה לי כסף, אבל היא עלתה לי בכוחות נפש עצומים! לא פעם נשכתי את שפתיי כמעט עד זוב דם, ובלבד שלא לענות. התאמצתי בתפילות, ואכן זכיתי שהמתפלל על חברו נענה תחילה. היום יש לי חיים מאושרים, ברוך השם".
האברך הזה עשה מה שמורה רבינו, שיהודי המתחזק בביטחון מתעלה על עצמו ואף על מבקשי רעתו, ויגמלם חסד ויעשה כל מה שיוכל לעשותו מן הטוב. הוא זכה לקיים את הדרכתו של רבינו, ובזכות ששמע בקול חכמים הוא הגיע למה שהגיע. יצא מצרה לרווחה ומאפלה לאור, וזכה לחיים מאושרים. הודו לה' כי טוב.
(מתוך עלון השגחה פרטית)
הארה
כל ערב אני פותחת את הניוז היומי שיהיה לתלמידות שלי סיפור בבוקר לפני התפילה…….
הן מחכות נהנות ומתפעלות .תודה רבה!!(מורה לכיתה ח')