ושכבתי עם אבותי… וקברתני בקבורתם (מז ל)
היה לאחרונה מעשה שהסעיר את בני ברק: נפטרה אשה חשובה, הגב' ויסלובסקי ע״ה. היו לה הורים שהיו גרים ברמת גן, ונפטרו לפני שלשים שנה, וקברו אותם בפתח תקוה בבית הקברות 'סגולה'. גב' ויסלובסקי שהיתה עוד במיטב שנותיה, אמרה כל הזמן שהיא רוצה להיקבר ליד ההורים שלה, מדין כיבוד אב ואם. כי להוריה היו רק בן ובת, ולדורות אחרי זה יש כבר הרבה ילדים, וכך כשיבואו אח״כ אל קברה ביום פקודתה, יזכרו אף את הוריה, הסבא והסבתא הזקנים.
כבר שלשים שנה שהיא מנסה לקנות שם שוב ושוב, ועונים לה כסדר את אותה התשובה: ״אין מקום, זה מכור״! ממש עד סוף ימיה היא התקשרה מידי פעם לברר אם יש מקום, אך לא היה מקום! ואף סמוך לפטירתה – לא ידעו שהיא הולכת לעזוב את העולם, זה היה בחטף ובפתאומיות – הם התקשרו לשאול, ולא היה מקום…!
כאשר היא נפטרה, אמרו בני המשפחה: נשאל אותם שוב, מה יש להפסיד… אמא כל כך רצתה, כל כך ביקשה, נתאמץ – מה שביכולתנו – למלאות את בקשתה.
הם שאלו, והתברר ש…כן! יש מקום!!!
מה קרה? ביום חמישי, כאשר היא התמוטטה, באותו יום נפטר יהודי שהמקום היה שלו. הוא ואשתו קנו לעצמם מקום. כאשר הוא נפטר – אמרו במשפחה: פתחו כעת בית קברות חדש לתושבי בני ברק – בעיר אלעד. בית קברות שכולם שם יהודים משלנו, ועוד סיבות שהיו להם, ולכן החליטו לקברו שם.
באותו יום שזה התפנה, היא התמוטטה, וכעבור שלשה ימים כשהיא נפטרה – כבר היה לה מקום מוכן ומזומן…!
(הגר"ח מישקובסקי שליט"א גיליון 'ארחות חיים')