שאלה: כאשר מדליקים נרות חנוכה בפתיל צף, הפתילה מצופה בשעוה ויוצא שבשעה שמדליק השעוה היא זאת שבוערת ורק לאחר זמן מועט דולק השמן זית, א"כ נמצא שלא הדליק בשמן זית אלא בשעוה, שהרי להלכה הדלקה עושה מצוה וצריך שתהא פעולת ההדלקה בהכשר, ויש הידור להדליק בשמן זית שבו נעשה נס חנוכה.
תשובה: יש שעוררו על כך שכשמדליק בפתילה עם ציפוי שעווה מפסיד את ההידור של ההדלקה בשמן זית, ונתנו עצה שידליק את הפתילה מבעוד יום ויכבה, וכך בשעת המצוה מדליק מיד בשמן זית. אך לאחר העיון נראה כפי ששמעתי מהגר"י הלברשטאט שליט"א ראש כולל עטרת שלמה במודיעין עילית, שאין בזה חשש כיון שלהלכה נפסק שאשו משום חיציו וכשאדם מדליק אש כל מה שממשיך לבעור זה כוחו ומעשיו, א"כ גם כשמדליק בציפוי שעוה מתייחס אליו כל ההמשך שבוער מכח השמן זית ויש לו מצות הדלקה מהודרת. ויעוין נימוקי יוסף ב"ק (כב.) כיצד מדליקים אש בערב שבת שממשיכה לדלוק בשבת, הרי יוצא שדולק בשבת מכוחו, ותירץ שהכל נחשב שנעשה כבר בפעולתו הראשונה.