זקני הרה"ק רבי משה מקאסוב זי"ע בעל 'לקט עני', היה מתנהג כל ימי חייו בהסתרה נפלאה מעיני הבריות, וכלפי חוץ היה נראה כעם הארץ גדול שאין לו שיג ושיח בתורת ד' ובפלפוליה. היות שלא רצה שיבחנו את מעשיו והנהגותיו בתוך ביתו, לכן נהג לבחור משמש שאינו חכם כל כך, ואינו יודע להשגיח ולהתחקות אחרי מעשיו בחדרי חדרים.
פעם אחת הוצרך ה'לקט עני' לבחור משמש, והגיע אליו אברך אחד מארץ ישראל, והציע את עצמו לתפקיד. הסכים ה'לקט עני' לקחתו למשמש, אך התנה עמו שיעשו קודם כמה ימי ניסיון כדי לראות אם הוא אכן מתאים לתפקיד. אמר לו ה'לקט עני' – "ובכן, אני הולך לישון בכל ערב בשעה מוקדמת, ועליך להגיע בכל יום בבוקר להעירני לתפילת שחרית"…
התחיל המשמש להרהר בליבו, איזה רבי הוא זה שהולך לישון מוקדם וישן במשך כל הלילה עד אור הבוקר… וחשב בליבו שלבטח לא יישאר להיות כאן משמש לאורך ימים. אך בכל זאת חשב לעצמו שיבדוק ויבחן את הרבי הזה, אולי בכל זאת יש בו משהו טוב שיהיה כדאי להישאר לשמשו בקודש…
באמצע הלילה הלך המשמש לחדרו של ה'לקט עני' והסתכל דרך חור המנעול לפנים החדר, והנה רואה הוא את הרבי יושב אצל השולחן ולומד בעמקות ובעיון מתוך התמדה נפלאה, ואף מעלה את חידושיו ורעיונותיו בכתב על גבי השולחן. כך למד כל הלילה עד סמוך לאותה שעה שהמשמש היה אמור להיכנס ולהעירו, אז סגר חיש מהר את כל הספרים, ומחק את כל מה שכתב על השולחן, נכנס למיטה ועשה את עצמו ישן, עד שהמשמש הגיע ואז עשה עצמו כביכול הוא מתעורר משינה עמוקה…
כך חזר על עצמו המראה הזה מדי לילה. המשמש, שכבר גילה מיהו הרבי הקדוש שאותו הוא זוכה לשמש, החליט עתה כי וודאי רוצה הוא להישאר לשמש את הרבי הנסתר הזה. כעבור כמה ימים, כשתמה תקופת הניסיון, כאשר קרא לו ה'לקט עני' ושאל אותו האם הוא רוצה להישאר להיות משמש כאן. השיב המשמש שבוודאי, זוהי זכות עצומה בעבורו להישאר לשמש רבי גדול וקדוש בישראל כמותו.
חשב הרבי קמעא והפטיר לעברו: "אם אתה כבר רוצה כל כך לשמשני, אז אני כבר איני רוצה אותך שתשמש אותי, כנראה שאתה מפשפש יותר מדיי במעשי"…
(המבשר תורני)