מעשה היה בבחור מהעיירה 'דרגמריש' במחוז מארמארש, בשם יעקב לייב, שהיה תלמידו של גאב"ד העיירה רבי משה ישראל פלדמן זצוק"ל וגלה עמו לאושוויץ יחד עם כל בני עירו. הוא ניצל מהתופת והגיע לישיבת 'אהל יוסף' שהקים הגה"צ רבי גרשון ליבמן זצוק"ל לאחר המלחמה, וכעבור זמן מה עבר לארצות הברית ושם למד ב'נובהרדוק' אצל מרן הגאון רבי אברהם יפה'ן זצוק"ל.
כאשר הגיע לפרקו דובר בו נכבדות עם יהודי מוקיר תורה, והשידוך קם והיה, לאחר שהלה נועץ עם כ"ק האדמו"ר רבי יואל מסאטמאר זצוק"ל.
לאחר מספר ימים פגש אותו יהודי את חתנו הטרי ואמר לו: "שכרתי כבר עבורכם דירה יפה עם רהיטים נאים".
השיב לו החתן: "יישר כוח, אבל מי שלמד בנובהרדוק – לא זה מה שישמח אותו, די לי בדירה פשוטה. אם היית רוצה לשמח אותי, היית בכסף הזה רוכש עבורי ש"ס שאוכל ללמוד בו, ואם לאו – גם טוב"…
החותן הנפעם נכנס לספר זאת לאדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל. הרבי התרגש ואמר: "הא לך חמישים דולר, גם אני רוצה חלק בש"ס הזה"…
רבי יעקב לייב הקים בית לתפארת. לימים עלו בניו לארץ ישראל ומכרו את כל הנכסים שהיו לו, אבל את הש"ס הזה הם הביאו עמם לארץ…
(הרב גרשון טברסקי מוסף שב"ק וישלח תש"פ)