שח הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א:
מעשה נורא שמעתי מפי הרב הצדיק הישיש רבי צבי חיים רוזנהאן מעיר התורה לייקווד, מראשוני תלמידיו של מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל: בתקופה בה התגורר הרב רוזנהאן בניו-יורק, הגיע באחד הימים המשגיח הגאון צדיק רבי נתן מאיר וכטפויגל זצ"ל להתארח אצלו. בעת שהותו בביתו גילה המשגיח את רצונו ללכת לבקר את אחד ממכריו שהתגורר בסמיכות מקום, אדם גדול, תלמיד חכם ובר אורין, מחשובי מרביצי התורה בארצות הברית.
"הרב רוזנהאן התלוה למשגיח בביקורו, ואותו אדם גדול קידם את פני ידידו משכבר הימים – המשגיח, בכבוד ובלבביות רבה. 'נו רבי נתן, מה אתם אומרים?' – שאל המארח בסבר פנים יפות לאחר שהאורח התיישב, והמשגיח השיב: 'ציפית לישועה… אני מחכה לביאת המשיח'. אמר לו המארח בחיוך קל: 'תפסיקו לדבר כל העת על המשיח, תאמרו איזה דבר תורה!'
"שמע המשגיח את דבריו ופתח ואמר: "אספר לך מה ששמעתי מהגאון רבי אריה לייב גרוסנס מלונדון זצ"ל. הוא סיפר כי פעם היה נוכח בבית הסבא קדישא מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל, באותה שעה נכנס לבקרו ידידו הגדול, הגאון רבי משה לנדינסקי זצ"ל, ראש ישיבת ראדין.
"שאל רבי משה את ה'חפץ חיים': 'נו, רבי? מה אתם אומרים?' וה'חפץ חיים השיב: 'אני ממתין למשיח!' אמר לו רבי משה בחיוך: 'תפסיקו לדבר כל היום על המשיח, תאמרו איזה דבר תורה…'
"פני ה'חפץ חיים' הרצינו, והוא אמר לרבי משה: 'רבי משה! המשיח כבר עומד להגיע, ואם לא עכשיו, אז אולי עוד חמש עשרה שנים, ואם לא, אז אולי עוד עשרים שנה, ואם לא, אז אולי עוד עשרים וחמש שנה, ואם לא, אז עוד חמישים שנה, אבל הוא ודאי יבוא!'
'עתה' המשיך המשגיח ואמר למארחו, 'אנו עומדים כבר שנים רבות מאז ארע המעשה בבית ה'חפץ חיים', ועל כן אני ממתין לבואו של משיח'…
"התוכחה הרמוזה הזאת היתה כמעט גלויה, אך המארח המשיך להתעקש ולבקש מרבי נתן מאיר שבכל אופן ישמיע איזה דבר תורה.
"המשגיח הרהר מעט ואמר: אשאל אתכם שאלה.
מפורסמת הגמרא בסנהדרין (דף צ"ח.) שמספרת על רבי יהושע בן לוי ששאל את המשיח מתי יבוא, והוא השיב לו 'היום'. לאחר שלא בא באותו היום, למחרת תמה על כך רבי יהושע בן לוי באזניו של אליהו הנביא מדוע לא בא, והוא הסביר לו כי כוונת המשיח היתה לפסוק 'היום אם בקולו תשמעו'.
'זהו רמז יפה', אמר המשגיח למארחו, 'אבל כיצד שייך לומר כי זו היתה כוונת המשיח? כלום אין בתשובתו זו משום גניבת דעת? למה הדבר דומה, לאחד שלווה כסף מרעהו וסיכם הלווה עם המלווה שישיב לו את ההלוואה מחר. כשבא יום המחר והכסף לא הושב, חזר המלווה ללווה לברר מדוע עדיין לא שילם, והלה השיב 'התכוונתי מחר, במידה ואשיג כסף'… לכאורה זוהי גניבת דעת ורמיה לאור היום?'
"'נו שאלה טובה', הגיב המארח, והמשגיח המשיך ואמר:
וכאן חזר רבי נתן מאיר ליישב את דברי הגמרא בשנינות: 'מסתמא כאשר אמר המשיח 'היום' הוא אכן התכוון להיום כפשוטו, ועל מנת כן הוא בא לאחד מראשי הישיבות החשובות כדי לבשר לו ראשון את בשורת הגאולה.
אולם לתדהמתו הוא פגש את אותו ראש ישיבה מתרווח בכורסתו הנוחה בביתו, אוחז מקטרת עשן בידו, ולא מעוניין שידברו עמו על ענין ביאת המשיח, אלא רק על סוגיות מוקשות ועצומות שהגמרא מותירה בתיק"ו…
"'כשראה המשיח כי אין ממתינים ומצפים לבואו, הוא חזר בו מהמשמעות הראשונה, ותירגם תרגום חדש במילה 'היום' – 'היום אם בקולו תשמעו'. לרמוז על ענין זה, שאילו היו שומעים בקולו ומאזינים היטב למה שאמר 'היום' וממתינים ומצפים לבואו באותו היום, אכן היה בא. אולם כשאין ממתינים ומצפים לו – מדוע שיבוא'…
"התכרכמו פניו של אותו אדם גדול, והוא הגיב בזעזוע: 'מה? זאת אומרת שלדעתכם יתכן שבגללי המשיח לא בא?' השיבו המשגיח: 'אולי! מי יודע?'
מיד השליך אותו אדם גדול את הסיגריה מידו, ואמר כמתוודה: 'חוזרני בי, ומקבל אני על עצמי מעתה ואילך לצפות ולחכות למשיח בכל ליבי!' ("אוצרותיהם אמלא" פרשת דברים)
(אוצר פנינים ועובדות)