מעשה נפלא על הרגישות העצומה במידות בין אדם לחבירו להתחזק בימים אלו של ספירת העומר • וגם: סיפורים ועובדות בענייני אמירת 'מוריד הטל'
מעשה מדהים ונפלא על הרגישות העצומה של רבינו שליט"א והרבנית הצדקת ע"ה במידות בין אדם לחבירו, נושא המתאים מאוד לימים אלו של ספירת העומר בהם אנו מתאבלים על סילוקם של עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה, סיפר לי חתנו של רבינו שליט"א, הגאון רבי דוד אפשטיין שליט"א, מראשי ישיבת "תורה בתפארתה":
בחור יתום שהיה זקוק לתמיכה ועזרה, הרבנית ע"ה מאוד ריחמה עליו, דאגה לו וביקשה מראש ישיבה שיקבל אותו לישיבה שלו. אותו ראש ישיבה סירב ודחה לפחות שלוש פעמים את בקשתה.
לילה אחד, היה זה בשנים שרבינו שליט"א קיבל קהל במדרגות הבית ליד הדלת, הופיע אותו ראש ישיבה ואמר לרבינו שליט"א:
הרבנית ביקשה כל כך הרבה פעמים לקבל את בחור פלוני, החלטתי לקבלו לישיבה. היה זה בשעת לילה, כאמור, רבינו שליט"א קם באמצע קבלת קהל, רץ לבית וקרא בקול לרבנית בשמחה עצומה: "קיבלו את הבחור הזה, קיבלו את הבחור!"… אותו ראש ישיבה נזעק ושאל את רבינו שליט"א, רבינו באמצע קבלת קהל ולמה להעיר את הרבנית… אמר לו רבינו שליט"א: "למה להעיר אותה? היא כבר שלושה לילות לא ישנה! אני יכול להעיד שלא ישנה מהבחור הזה שאין לו ישיבה עדיין!"
נורא.
בנסיעה בדרך למרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל
סיפר לי הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א, דברים בעניין 'מוריד הטל' שהתחלנו לומר בימים אלה, לחמם את הלבבות: תמיד כשהיינו נוסעים בחול המועד פסח לסבא, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, במשך כל הנסיעה אמא ע"ה הייתה אומרת תשעים פעמים "מחיה מתים… מוריד הטל", ולאחר מכן תשעים פעמים "ואת כל מיני תבואתה ותן ברכה על פני האדמה". ומדוע הייתה הרבנית ממתינה לומר זאת עד הנסיעה, הרי התחילו לומר כמה ימים קודם מוריד הטל וכן ותן ברכה. התשובה היא פשוטה מאוד, הרבנית לא הצליחה למצוא זמן עד הנסיעה…
מיד כשהייתה פותחת את העיניים בבוקר, כבר המתינו לה נשים וקבלה אותן וחיזקה אותן וכך עד נשימתה האחרונה (ואני יכול להעיד על כך ממש, נפרדתי מהרבנית אחרי מנחה, לאחר מכן הלכה לנוח והשיבה נשמתה הטהורה ליוצרה, על כך במאמר נפרד).
רק בנסיעה בחול המועד התפנה לרבנית זמן ויכלה לומר את תשעים הפעמים מוריד הטל וכן ותן ברכה.
מדוע רבינו שליט"א אינו אומר מיד 90 פעמים 'מוריד הטל'
עוד סיפר לי הגאון רבי יצחק שאול שליט"א: לפני שנים רבות הלכתי עם אבא שליט"א במוצאי יום טוב ראשון של פסח לבית אחותי ע"ה )בת רבינו שליט"א, אשת הגאון הגדול רבי שרגא שטינמן שליט"א( ברחוב ורנר, ואמר לי בדרך: בכל אצבע יש שלוש פרקים, וכך היה מכופף מעט פרק בכל אצבע ואמר: 'אתה רב להושיע מוריד הטל', וכך עשה אצבע אחר אצבע את כל אצבעות
הידיים שלוש פעמים, שזה תשעים פעמים. לאחר מכן הוסיף עוד למניין מאה ואחד פעמים, לפי אחת השיטות בהלכה.
אלא שהייתה לי שאלה על כך ממעשה נוסף שאירע בשבת קודש פרשת שמיני תשס"ו. רבינו שליט"א אמר לי: אני לא אומר תשעים פעמים 'מוריד הטל' ביום הראשון, אבא )מרן הסטייפלער זצוק"ל( כן היה אומר. הטעם שאני לא אומר, כי ראיתי שעלי זה לא מועיל, אם כן עדיף לי שלא לומר תשעים פעמים וכך אם אני מסתפק בתפילה אם אמרתי מוריד הטל אני יכול לחזור על התפילה מעיקר הדין. רק אחרי שלושים יום אני אומר תשעים פעמים מוריד הטל כדי שבאמת ארגיל את לשוני.
מהדברים הללו רואים שרבינו שליט"א לא היה אומר תשעים פעמים מיד כשהתחילו לומר מוריד הטל. אמר לי הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, כי בשנים קודמות רבינו שליט"א היה אומר ולאחר מכן הרגיש שהדבר לא מועיל לו ולכן הפסיק לומר.
אמירת תשעים פעמים מוריד הטל בנובהרדוק בניגון
סיפרתי לרבינו שליט"א, שסבי הגאון רבי יעקב שניידמן זצ"ל, ראש ישיבת "תפארת ציון", סיפר לי שבישיבה בנובהרדוק שם למד, בכל יום טוב של פסח ומוצאי סוכות ושמחת תורה היו יושבים לסעודה שלישית והיה להם ניגון מיוחד בו היו שרים תשעים פעמים את אתה גיבור וברך עלינו, וכן ידוע בשם מרן הסטייפלער זצוק"ל. הביט עלי רבינו שליט"א בחיוך ואמר: "אני לא יודע אם זה מועיל".
שאלתי, למה? אמר לי רבינו שליט"א, "כי הם התרגלו לומר את זה בשיר ולא בתפילה". התרגל לומר מוריד הטל בתוך שלושים יום לאחר פסח שאל אחד את רבינו שליט"א שהוא אמר תשעים פעמים את ההזכרה של "ותן ברכה" אך הוא רואה שהדבר לא מועיל לו.
אדם אחר ניגש לרבינו שליט"א ואמר: אומרים כבר שבועיים מוריד הטל ואני רואה שכבר התרגלתי לומר מוריד הטל ואיני טועה אף פעם. על המקרה הראשון אמר רבינו שליט"א: "לכאורה באמת לא הועיל מה שאמר תשעים פעם". על המקרה השני אמר רבינו שליט"א: "לכאורה עוד לפני תשעים פעם בספק לא יצטרך לחזור".
והוסיף לי רבינו שליט"א: "גם אצלי זה קרה הפעם שעוד לפני שלושים יום ראיתי שכבר הורגלתי לומר מוריד הטל". מה עשה מרן הסטייפלער כדי שבנותיו לא ישכחו לספור את העומר רבינו שליט"א אוהב לספר בכל שנה על דברי ה'משנה ברורה' שאישה תספור ספירת העומר בלי ברכה משום שוודאי תשכח יום אחד, שאביו, מרן הסטייפלער זצוק"ל רצה שבנותיו לא ישכחו לספור אף יום את ספירת העומר, ולכן "אבא תלה להן את ספירת העומר על המראה ואמר, 'פה ודאי יזכרו ולא ישכחו שום יום לספור'"… הרבנית ע"ה סיפרה לי, שאחות רבינו שליט"א, הרבנית ברמן ע"ה, חלתה מאוד ל"ע ונפטרה באזור חג שבועות. לפני פטירתה כבר הייתה מחוסרת הכרה. היה שלב מסוים בתוך המצב הרפואי הקשה שלה שהיא פתחה לפתע את עיניה, ומיד כשפתחה את עיניה שאלה: "מה הספירה של היום?"…
עד כדי כך מרן הסטייפלער זצוק"ל הכניס בילדיו מילדות את חשיבות ספירת העומר.
(מגזין 'במה' bama.org.il)